פסק-דין חלקי בתיק א 43782/06

זוהי תביעה לתשלום פיצויים על נזקי גוף שנגרמו לתובעת, באירוע המהווה תאונת דרכים על פי הגדרתה, בחוק הפלת"ד.

התובעת ילידת 82' עסקה בשליחויות בחברה בשם די.אנד.די. שליחויות הפצה בע"מ. היא הצד ג' 1. במסגרת עבודתה, הועמד לרשותה קטנוע בבעלות מעבידיה, באמצעותו ביצעה את השליחויות.

ביום 04.07.05 נהגה התובעת בקטנוע, ובמהלך נסיעה ברח' בצלאל ברמת גן,  התרחשה תאונת דרכים בה נפגעה התובעת.

מתברר שלקטנוע עליו רכבה התובעת ושהועמד לרשותה על ידי מעבידיה, לא היה כיסוי ביטוחי על פי פקודת רכב מנועי, ואין בידי התובעת להיפרע פיצויים ממבטח.

על פי הקבוע בסעיף 12 לחוק הפלת"ד ,נפגע תאונת דרכים שאין בידו להיפרע פיצויים ממבטח, זכאי להגיש תביעה כנגד הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, ועל כן התובעת הגישה תביעה זו כנגד הנתבעת הקרן.

הנתבעת הודפת את תביעת התובעת, בטענה כי דינה כדין נוהג שנהג ללא ביטוח, וחל בעניינה האמורה בסעיף 7 (5) לחוק הפלת"ד ולפיו:

" 7 נפגעים אלה אינם זכאים לפיצויים לפי חוזק זה.

(5) מי שנהג ברכב ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח או שהביטוח שהיה לו, לא כיסה את שימושו ברכב".

התובעת טוענת כי חל עליה דווקא האמור בסעיף 7 א' לחוק, ולפיו:

" 7 א'. זכאותו של נוהג בהיתר לתבוע פיצויי .

על אף האמור בסעיף 7 (5) מי שנפגע כשנהג ברכב בהיתר מעת בעליו, או מאת המחזיק בו, ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח, או כשהביטוח אינו מכסה את שימושו ברכב, והוא לא ידע על כך ובנסיבות העניין, גם לא היה סביר שידע, יהא זכאי לתבוע פיצויים מן הקרן, כפי שזכאי לכך נפגע לפי סעיף 12 ב'".

למעשה האמור בסעיף 7 (5) הינו הכלל ולפיו  מי שנוהג ברכב ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח, ונפגע בתאונת דרכים, איננו זכאי לפיצוי, וכאשר המחוקק מצא לנכון בתיקון בשנת תשמ"ט ליצור יוצא מן הכלל הנ"ל והוא מקרה שמי שנוהג ברכב שאינו שלו, אלא של אחר, בין מעביד לבין אדם אחר, בהיתר מהבעלים, וכי בנסיבות הנהיגה לא ידע וגם לא סביר שידע כי אין לרכב כיסוי ביטוחי בהתאם לפקודה, יהא הנוהג ברכב , למרות האמור בסעיף 7(5) ,זכאי לפיצוי מן הקרן.

התובעת טוענת כי היא חוסה תחת צילו של סעיף 7 א', שכן בנסיבות העניין שהיא עבדה אצל אותה מעבידה, לא ידעה בשעה שעלתה על הקטנוע לנסיעה, שאין עליו ביטוח, וכי לא היה סביר שהיא תדע זאת.

על כן טוענת התובעת, שהיא זכאית לפיצוי מאת הקרן.

הקרן, שלחה הודעה לצד ג', אל החברה שהעסיקה את התובעת, די.אנד.די.  שליחויות והפצה 2001 בע"מ ומנהלה צד ג' 2, וזאת בהסתמך על סעיף 9 לחוק, בטענה שהם התירו את השימוש בקטנוע מבלי שיש עליו פוליסה שהונפקה בהתאם לפקודה.

העובדות שבמחלוקת:

התובעת טוענת בתצהיר העדות הראשית שלה, כי היא עבדה אצל צד ג', וכי זה העמיד לרשותה את הקטנוע מספר 1568167 מסוג סאן יאנג בו אירעה התאונה.

התובעת מספרת, שלמעשה זה הקטנוע מספר 3 שהועמד לרשותה במהלך חודשיים ימים בהם עבדה אצל צד ג', כאשר הקטנוע הראשון הוחזר לחברה, בגלל שהפך להיות לא תקין, הקטנוע השני נגנב מתחת לביתה, והקטנוע השלישי, הוא הקטנוע שבו אירעה התאונה.

התובעת טוענת בתצהיר שבאותו יום שקיבלה את האופנוע נשוא הדיון, נתבקשה להמציא קטנוע שהיה ברשותה למוסך טכנו בייק רעננה שבו מבצע המעביד תיקונים והחזקה לקטנועים שלו, על מנת לבצע תיקון וכי מהמוסך חזרה ברגל למשרד של מעבידה, וקיבלה את הקטנוע נשוא התאונה, היא נהגה בו יומיים, עד שאירעה התאונה.