פסק-דין חלקי בתיק א 4289/05

א.         רקע

1.         בפני תביעה לפיצוי בגין נזק שנגרם עקב מותו של שחר מרדכי ז"ל (להלן: "המנוח"), בתאונת דרכים. התביעה הוגשה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975 (להלן:" החוק" ).

המנוח נפגע ממשאית, בעת שצעד בכביש ומת מפצעיו. המשאית היתה נהוגה על ידי לוי גולן, הנתבע מס' 1 (להלן בהתאמה: " המשאית" ו- " גולן " ). רכב משטרתי שנסע בעקבות המשאית, פגע בחלקה האחורי וגרם לה לנזק קל בחלק האחורי ימני, שבר בפנס בקלית. הרכב המשטרתי ניזוק קלות בכנף שמאלי - קדמי.

 2.        השאלה העומדת להכרעה בדיון זה, היא פרשנותו של סעיף 3(ב) לחוק, שעניינו תאונה אשר בגדרה מעורבים מספר כלי רכב, קרי, האם הרכב המשטרתי  (נתבעים 3 ו - 4) נכנס בגדר המונח שעניינו רכב שהיה "מעורב בתאונת דרכים", כמשמעו בסעיף 3(ב) לחוק שאם אכן כן - הרי שהוא חב בנזקי התובע, במשותף עם המשאית - הנתבעים 1 ו - 2.

ב.         התאונה

            ביום 05.05.04 בסמוך לשעה 07:30 נהרג המנוח, בעת שצעד בכביש 38, מכיוון בית שמש לכיוון קריית גת (להלן: "הכביש"). משאית שהיתה נהוגה ע"י גולן פגעה בו, בעת שחצה את הכביש מימין לשמאל.

רכב משטרתי שנסע בעקבות המשאית, פגע עם חזיתו השמאלית בפינה ימנית אחורית של המשאית וסטה לימין הדרך, שם נעצר.

נהגו, אורי בוטה, קצין משטרה במג"ב (להלן: " בוטה ") ירד ממכוניתו והבחין בגופת המנוח שרועה על הארץ ואדם שטיפל בה. 

ג.          החקירה המשטרתית

1.         בוחן תאונות דרכים, רס"מ דוד בן זקן חקר את נסיבות התאונה וקבע ממצאיה. 

            בן זקן גבה את הודעת גולן, ביום התאונה, בשעה 12:30. בהתייחסו למעורבות הרכב המשטרתי בתאונה, אמר גולן בהודעתו:

" אחרי התאונה שפגעתי בהולך רגל ונעצרתי הגיע אחרי רכב משטרתי של מג"ב שהתנגש עם החלק האחורי ימני של רכבי כתוצאה נגרם נזק למשאית שלי בחלקה האחורי ימני"

במהלך שימוע שנערך לגולן, גם כן ביום התאונה, בשעה 17:00, עובר לפסילה מנהלית של רישיונו על ידי קצין משטרה, הוא אמר:

"לא יכולתי למנוע את התאונה, ניסיתי לבלום, מסרתי הכל בעדותי, הולך רגל הלך כאילו הוא מנותק מהסביבה, ... אני לא חושב שאני אשם בתאונה, הלוואי שיכולתי למנוע את התאונה..."

2.         בוטה נחקר אף הוא ביום התאונה, בשעה 09:30 (לפני גולן) על ידי רס"מ צרטר ואמר:

"אני נסעתי באותה מהירות כפי שנסעה המשאית. אני שמרתי מרחק סביר מהמשאית. אני נסעתי בערך במרחק 90 מטר מהמשאית. המשאית נסעה רגיל לא הבחנתי בשום סימן מצוקה, הנסיעה היתה רגילה לחלוטין. לפתע בפתאומיות בלמה המשאית לא הבנתי מה היתה הסיבה, שיערתי שהוא מתכוון לפנות שמאלה לתוך הפארק. ללא איתות ללא שום סימן מוקדם אבל הבלימה של המשאית  היתה פתאומית ראיתי אחוריים של המשאית עומדים [הדגש לא במקור-ו.מ] . אני מייד בלמתי, שברתי ימינה מאחר והיתה תעלה בצד ימין פחדתי להתהפך ניווטי בין המשאית והתעלה

על השוליים התנגשתי בפינה הימנית האחורית של המשאית עם הפינה הקדמית השמאלי של הרכב שלי. עצרתי את הרכב. ... אני התנגשתי במשאית כשהיא היתה בעמידה נהג המשאית לא שם לב שהתנגשתי בו, ההתנגשות לא גרמה למשאית לזוז" [הדגש לא במקור - ו.מ]

3.         בהודעה שהוציא את"ן ירושלים ביום התאונה, בשעה 16:27 לגורמים משטרתיים שונים צויין:

"מהממצאים הראשונים בשטח עולה כי משאית איווקו שנסעה מכיוון בית שמש לכיוון זכריה פגעה עם החזית שלה בהולך רגל שחצה את הכביש מימין לשמאל בהליכה רגילה. הולך הרגל חבש אוזניות של ווקמן לאחר שהמשאית נעצרה המזדה המשטרתית שנסעה אחריו התנגשה עם החזית בחלק האחורי פינה שמאלי של המשאית. כתוצאה מהתאונה הולך הרגל נהרג במקום".

4.         בדו"ח בוחן תנועה שנערך בגין התאונה,  על ידי בן זקן,  בתאריך 20.5.04 נקבע על ידו:

"*משאית פגעה בהולך רגל שחצה את הכביש מימין לשמאל. הולך הרגל נהרג במקום. לאחר שהמשאית נעצרה הגיע אחריה רכב משטרתי שניסה להתחמק וסטה ימינה ופגע עם דופן שמאל בחלק האחורי פינה ימנית של המשאית.

*משחזור התאונה עולה כי התאונה בלתי נמנעת, הנהג הגיב בזמן. קודם המשאית פגעה בהולך הרגל ורק אחרי זה המזדה התנגשה בחלק האחורי של המשאית"