פסק-דין חלקי בתיק א 42278/06

רקע

1.         דוד לזר (להלן " התובע/ הנתבע שכנגד") שכר נכס מסחרי בשטח של כ-40 מ"ר, בקניון בכפר סבא הקרוי "קניון הדרים". (להלן "המושכר").

2.         עפ"י חוזה השכירות בינו לבין המשכירות ( להלן: "הנתבעות/ התובעות שכנגד") הסתיימה שנת השכירות הראשונה ביום 15.9.05.

3.         ב2.10.05, ערב ראש השנה, נכנסו הנתבעות באישון לילה ובהיחבא, הוציאו את תכולת עסקו של התובע אחסנוה במחסני הנתבעות 3,4, ונטלו את החזקה לידיהן.

4.         בבש"א 178749/05 (להלן "הבקשה") עתר התובע להורות להשיב את התכולה לעסק, ואת החזקה לידיו.

5.         במעמד צד אחד הוריתי כי המשיבות (הנתבעות) לא ישכירו את המושכר לצד ג'. בדיעבד הסתבר כי כבר עשו כן והשכירוהו בחוזה לטווח ארוך.

6.         בבקשה טען התובע כי חוזה השכירות שבינו לבין המשיבות הוארך בהסכמה. ביום 21.11.05 ניתנה החלטתי בה קבעתי כי על פי הדין המהותי אין בעלים יכול ליטול חזקה במושכר, גם אם תמה תקופת השכירות, אלא עליו לפנות לצורך כך לבית המשפט. הואיל וכך, ביקרתי את המשיבות, שמנהלן הינו ד"ר גרוס, עו"ד ומשפטן בעל השכלה כללית נרחבת, על כי עשו דין לעצמן.

7.         על אף האמור, דחיתי את בקשת התובע הואיל ולא עמדה בתנאים למתן סעד זמני. בין היתר סברתי כי התובע איבד את זכותו למימוש האופציה להארכת תקופת השכירות וכי המו"מ לחלופת שכירות אחרת, נכשל אף הוא.

8.         התובע, שלא קבל את החלטתי, ערער לבית המשפט המחוזי. ביום 29.12.05, הגיעו הצדדים להסכם פשרה. (בש"א 26783/05 ע"א 3494/05) שלשונו כדלהלן:

"לפנים משורת הדין, הגענו להסכמה לפיה לסילוק מלא וסופי של כל המחלוקות ההדדיות מכל סוג ומין שהוא בין הצדדים בעניין פינויו של המבקש מן המושכר נשוא הדיון ואופן פינויו תשלמנה המשיבות למבקש פיצוי בסך כולל של 117,000 ש"ח, באמצעות בא-כוחו, וזאת ב- 3 תשלומים חודשיים שווים ורצופים. התשלום הראשון יבוצע עד 07.01.06 ואילך בכל  7 לחודש עד לסילוק המלא.

על אף האמור לעיל, מוסכם בזה בין הצדדים כי המבקש יסלק את כל חובותיו עד 02.10.05, שהוא יום פינויו מן המושכר, ככל שיש לו כאלה, לרבות חוב דמי שכירות.

היה והמבקש לא יעשה כן עד 10 ימים לפני מועד התשלום השלישי תוכלנה המשיבות לעכב תחת ידן את סכום החוב הקיים או כפי שהודע להן עליו מהרשויות. המשיבות תאפשרנה למבקש לשלם בעצמו את תשלום החוב בתוך 10 ימים.

היה ולא יעשה כן ולא ימציא אישור למשיבות על התשלום כאמור תוכלנה הן לשלם את החוב בכספים שעיכבו תחת ידן כמפורט לעיל והמבקש יהיה פטור מהתשלום כאמור.

אם וככל שדרושה חשבונית על פי דין היא תומצא, אולם המשיבות עצמן אינן דורשות חשבונית מס  כתנאי מקדמי להעברת התשלום.

איחור של עד 7 ימים בתשלום לא יהווה הפרה של ההסכם. במקרה של איחור בתשלום מעבר ל- 7 ימים אלו יעמוד כל סכום הפיצוי המוסכם כמפורט לעיל לפירעון מיידי בתוספת של 35,000 ש"ח.

המבקש יפנה את כל הציוד שנותר במושכר עד 3 ימים לאחר קבלת התשלום הראשון.

המשיבות ממחות למבקש את כל זכויותיהן כלפי מוביל הציוד ומצהירות שמוביל הציוד היה "א.ט. שירותים משפטיים בע"מ" בגין כל נזק אשר נגרם, אם נגרם, לציוד. את כל הציוד הנותר שאוחסן על ידי חברת ההובלה במחסניה ברמלה או בפתח-תקווה יפנה המבקש במועדים הנקובים לעיל של פינוי המושכר.

המשיבות מצהירות על הסכמתן להשבת הערבות הבנקאית המצויה בידן, והיא תושב לידיו של המבקש עד 3 ימים לאחר פינוי המושכר על ידו ופינוי הציוד מן המחסנים. כן תסכמנה המשיבות לביטול השעבוד בפוליסת הביטוח של המבקש הרשומה לטובתן במועד השבת הערבות הבנקאית.

            ההסכם אושר וקיבל תוקף של פסק דין ע"י כב' סג"נ השופטת קובו, וע"א 3494/05, נדחה.

9.         התובע סבר כי הנתבעות לא עמדו בהסכם הפשרה (להלן "ההסכם") ועתר לבית המשפט המחוזי על מנת שייתן הבהרתו להסכם.