פסק-דין חלקי בתיק א 37617/07

התובעת, ילידת 1975, עותרת לחייב את הנתבעת - מבטחתה - לפצותה בגין אירוע מיום 20.10.04, בגינו נגרמו לה, לטענתה, נזקי גוף בתאונת עבודה. התובעת בוטחה בפוליסת ביטוח חיים הכוללת כיסוי למקרה של נכות מתאונה (להלן: "נספח נכות מתאונה"), והתובענה היא לתגמולים בגינה.

השאלה שבמחלוקת:

האם האירוע הנטען בגין סעיף 3 לתובענה נופל בגדר "תאונה" כמשמעות המושג בנספח נכות מתאונה?

עיקרי העובדות שאינן במחלוקת:

1. התובעת, בוטחה בביטוח חיים הכולל כיסוי למקרה של נכות מתאונה.
2. ביום 20.10.04 נפגעה התובעת בעבודתה "במהלך הרמה מהירה של משקל כבד (חבילת מדבקות)" (סעיף 3 לכתב התביעה). על פי כתב התביעה, הנזק הינו לגבה של התובעת.
3. המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה.

עיקרי טענות הצדדים:

התובעת בסיכומיה טוענת כי האירוע בו נפגעה התובעת נופל בגדר הגדרת "תאונה" בפוליסה. לטענתה, במקרים כגון דא הגדירו בתי המשפט נפגעים כנכנסים לגדר הפוליסה, לרבות במקרים של התכופפות על מנת להרים חפץ (נכנס לגדר נפגע מ"אמצעי אלימות"), מכת שמש בעת משחק גולף או נטילת מנת יתר של גלולות שינה (בפסיקה האנגלית) ואף פצע שנגרם בהליכה בנעליים חדשות (בפסיקה האמריקאית). התובעת טוענת כי נכותה נגרמה כתוצאה מאירוע חד פעמי בו במהלך הרמת משא כבסד נגרמו לה שני בלטי דיסק; כי קביעת המל"ל בדבר היות האירוע תאונת עבודה יפה אף לענייננו שכן הגדרת "תאונה" בחקיקה הסוציאלית אינה שונה בהגדרת "תאונה" בדיני הביטוח אלא אם הותנה אחרת על ידי הצדדים; כי במקום בו חפצה הנתבעת להחריג תאונות עבודה הינה נוהגת כך במפורש, ולא נהגה כך במקרה דנן; וכי בהיות ההגדרה הפוליסה מעוררת בעיה פרשנית פועל הספק לרעת המבטח מכח כללי הפרשנות כנגד המנסח, כנגד המבטח, כנגד הצד החזק ובהיות הפוליסה חוזה אחיד. עוד טוענת התובעת לעיקרון העדפת פירוש מקיים על פני פירוש מבטל, בהתאם לציפיות הסבירות של המבוטח.

הנתבעת בסיכומיה טוענת כי התובעת לא הוכיחה את מקרה הביטוח, שכן הגדרת הנספח קובעת שלושה תנאים מצטברים לזכאותו של המבוטח לתגמולים: הראשון - קיומה של חבלה גופנית, השני - החבלה הגופנית נגרמה ללא קשר לסיבות אחרות והשלישי - החבלה הגופנית נגרמה על ידי גורם חיצוני.

הנתבעת טוענת כי אמנם נטען שהתובעת נפגעה בגבה, אך טענה זו לא הוכחה. באשר לתנאי השני טוענת הנתבעת כי פעולת ההתכופפות כשלעצמה יוצרת קשר סיבתי לחבלה הנטענת. באשר לתנאי השלישי נטען כי פעולת התובעת אינה גורם חיצוני אלא שינוי פנימי בתוך גופה שהתבטא בהחלטה של התובעת לבצע פעולה גופנית במהירות כזו או אחרת. לטענתה, אין לראות בחבילת המדבקות גורם חיצוני שגרם לחבלה. עוד נטען, כי התובעת לא טענה להשפעה של מחלה קיימת (עפ"י הסיפא להגדרת תאונה) ומשכך יש לדחות את התביעה. הנתבעת טוענת כי הנטל להוכחת התנאים מוטל על התובעת; כי פעולת התובעת הינה תוצאה של מהלך עניינים טבעי ורגיל; כי האסמכתאות שהובאו על ידי התובעת אינן ממין העניין; כי החלטות המל"ל אינן מחייבות לפי הפוליסה; כי הפוליסה אינה דורשת פרשנות בהיותה ברורה וכי התובעת מבקשת לשנות מן החוזה שבין הצדדים תוך הרחבת גדר הסיכונים המוסכמים.

דיון, הכרעה ועיקרי נימוקים:

השאלה הצריכה הכרעה היא האם האירוע נשוא התובענה נכנס בגדר "תאונה" כהגדרתו בנספח נכות מתאונה.

סעיף 1(א) לנספח נכות מתאונה קובע כדלהלן:

"תאונה - לצורך נספח זה - פירושה חבלה גופנית, ללא קשר לסיבות אחרות, שנגרמה על ידי גורם חיצוני, בתנאי שלא גרמה למות המבוטח.

אם התאונה אונתה בהשפעת מחלה או שינוי חולני שאין להם קשר לתאונה עצמה, תהיה החברה חייבת בתשלום רק אם השפעה זו לא היתה הגורם המכריע לנכותו של המבוטח."

התובעת טוענת כי האירוע נשוא התובענה נכנס לגדר הרישא להגדרת התאונה, ומשכך יש לבחון האם מתקיימים התנאים המצטברים הקבועים בה: חבלה גופנית, ללא קשר לסיבות אחרות, שנגרמה על ידי גורם חיצוני. אין מחלוקת כי התאונה לא גרמה למותה, חו"ח, של התובעת.

התובעת טוענת כי בעקבות הרמה מהירה של משקל כבד נגרם לה נזק לגב. לכתב התביעה צורפו מסמכים רפואיים וכן חוות דעת רפואית של ד"ר עוזי אשכנזי, מומחה בתחום האורטופדיה, אשר חיווה דעתו ולפיה סובלת התובעת מנכות צמיתה בשיעור 14% עקב הגבלה בתנועות הגב כתוצאה מבלטי דיסק מותני. ד"ר אשכנזי ייחס את הנזק והנכות לאירוע נשוא התובענה. לאור האמור שוכנעתי כי בשלב זה, ולו לכאורה ולצורך קביעת חבותה של הנתבעת כלפי התובעת (ולא לצורך קביעת שיעור הנזק שנגרם), עמדה התובעת בחובת ההוכחה ונטל השיכנוע כי נגרמה לה חבלה גופנית.

מה פירוש התיבה "ללא קשר לסיבות אחרות" שבהגדרת הפוליסה? האם צריכה ה"תאונה" להיות מנותקת מכל נסיבה אחרת על מנת שהאירוע יכנס בגדר ההגדרה? הנתבעת טוענת כי פעולת ההתכופפות שנקטה התובעת כשלעצמה יוצרת קשר סיבתי לחבלה הנטענת. טענה זו אין בידי לקבל. הנזק לגוף ארע לעת שהתובעת הרימה דבר מה (חבילת מדבקות) ולשם ביצוע הפעולה התובעת התכופפה. לטעמי, אין בהתכופפות כשלעצמה כדי להוות "סיבה אחרת" המקימה קשר סיבתי אשר גורע מהגדרת האירוע כתאונה. בהתאם לכתב התביעה "במהלך הרמה מהירה של משקל כבד ... התובעת נפגעה בגבה", ובהתאם לתיאור עובדתי זה, לגביו אין מחלוקת, אין האירוע נגוע בנסיבות אחרות, ומשכך עומדת התובעת אף בתנאי זה.