פסק-דין חלקי בתיק א 19661/06

מר וינשטיין נהג במכונית יונדאי גטס שנפגעה בתאונה מאחור. הוא העיד שעצר ברמזור אדום  עצירה רגילה ולא עצירת חרום. לאחר המתנה של שניות אחדות ספגה מכוניתו מכה אחת חזקה. בהודעה שעליה חתם (ת/2) נאמר "לאחר שיצאתי מהרכב ראיתי משאית שנכנסה  בטנדר מאחור והטנדר כתוצאה מהמכה ניכנס ברכב שלי". הוא לא ידע להסביר על מה נסמכה מסקנה זו. בעדותו אמר שאחרי התאונה ראה את המכוניות קרובות מאוד: "רכב בתוך רכב".

מר גינגולד נהג בטנדר שהתנגש ביונדאי. הוא העיד שבהתקרבו לצומת חלה האטה בתנועה והוא החל להאט. לפתע הרגיש ושמע חבטה. כשיצא מהטנדר ראה שמשאית פגעה בו מאחור והעיפה את הטנדר שלו על רכב קטן שהיה לפניו, שעדיין היה בתנועה בעת שהוא בלם "בלימה חזקה". בעדותו מופיעות התבטאויות סותרות בשאלה האם היתה זו כ"בלימת חרום": התרשמתי שהדבר נבע  מקושי לתאר את האירוע ולא מ"שינוי גרסאות".

מר רועי העיד: "פתאום שמעתי רעש של בלימה. אני זוכר שהיה אור ירוק לכל דבר, ולא הבנתי למה הרכב הראשון בלם בלימת פתע. ראיתי  את הרכב השני נכנס ברכב הראשון, לא הספקתי לבלום... ונכנסתי ברכב השני." משאיתו במהירות 30 קמ"ש בעת התאונה וכך תועד בטכוגרף. קיום רישום טכוגרף התברר רק בדיון. פענוחו לא הוגש. קצין הרכב שלידיו נמסר, לפי העדות, לא העיד.

הצילומים מראים פגיעות קשות בטנדר. ודאי שהמשאית התנגשה בו בכח רב. הדבר מוכח גם בעדות מר גינגולד ונגזר גם מהנתונים שציין מר רועי : לשיטתו, ספג הטנדר מהלומה ממשאית שמשקלה הכולל 10 טון והיא נעה במהירות 30 קמ"ש. כתוצאה ממהלומה כזו חייב היה הטנדר להדחף קדימה. אילו היה קרוב למכונית שלפניו - בין אם פגע בה קודם ובין אם לא - הוא היה שב ופוגע בה פגיעה מורגשת היטב. מעדות מר רועי עולה רצף אירועים מהיר למדי כל-כך עד שלא היה סיפק בידו למנוע את התאונה. בתוך רצף מהיר שכזה, לא יכול היה עדיין מר וינשטיין להספיק לצאת את מכוניתו בטרם נפגעה בשנית. אם היתה גרסתו של מר רועי נכונה חייב היה מר וינשטיין לחוש היטב בשתי פגיעות. למרות מה שמנסים הנתבעים 3 - 4 "להבין" מהודעתו הכתובה של מר וינשטיין (ת/2) אין שם אף רמז ל"שתי מכות". זוהי הפרזה פרשנית הגורמת ל"הבנת" ה"הן" כ"לאו" וה"לאו" כ"הן" כשאין צורך ב"פרשנות" כלל: מר וינשטיין העיד במפורש, במפגיע ובבטחון, שחש רק מכה אחת. אכן כל הראיות תומכות בתחושה הבלתי אמצעית שנותרה לו אחרי התאונה: שמכוניתו נפגעה מאחור ע"י הטנדר לאחר שזה נפגע ע"י המשאית. אני מאמין למר וינשטיין שמכוניתו עמדה כשנפגעה מאחור וסבור שתחושתו מיד אחרי התאונה שיקפה את המציאות. שוכנעתי, שלפני שהטנדר הצליח לעצור ולפני שפגע במכונית שלפניו, הוא נפגע מאחור ע"י המשאית. סביר שאלמלא פגיעת המשאית בטנדר היה הטנדר מצליח לעצור בלי לפגוע במכונית שלפניו, ואין כל ראיה אחרת בפני.  רק נהג המשאית אחראי לתאונה.

נוכח מסקנה זו מתקבלת הביעה נגד נתבעים 3 - 4 ונדחית התביעה נגד נתבעים 1- 2. התובעת תישא בהוצאות הנתבעים 1 - 2 בסך כולל 5,000 ש"ח. הנתבעים 3 - 4 ישאו בנזק המוסכם, כשהוא נושא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל וכן בשכ"ט עו"ד בשיעור 10% בתוספת מע"מ, האגרה ששולמה, שכר עד התביעה שנפסק וגם בהוצאות שבהן חויבה התובעת כנגד  הנתבעים 1- 2. בשלב זה רשאים הנתבעים  3 - 4 לעכב  את תשלום חיוביהם עד שתתבררנה טענותיהם כנגד צדדי ג'. לשם בירור טענות אלה יוגשו ראיות המודיעים בכתב עד ליום 15.1.08. ראיות צדדי ג' יוגשו בכתב  עד ליום 15.2.08. המודיעים וצדדי ג' יתייצבו ביום 28.2.08 בשעה 9:30 לישיבה מקדמית שבה יבחנו ראיותיהם. אם בדעת מי מהם לטעון טענת חיסיון בקשר למסמך כלשהו, יודיע על כך עם הגשת הראיות והמסמך יוצג לעיונו של בית המשפט בישיבה המקדמית.

המזכירות תשלח העתק לצדדים בדואר.

ניתן בהעדר הצדדים היום 13 בדצמבר 2007 ד' בטבת התשס"ח בלשכתי.

ירון בשן, שופט