פסק-דין חלקי בתיק א 1922/05

1.         התובע מספר 1 הוא עזבונו של המנוח גבועה סאלם ז"ל, יליד 6/3/2003, שנהרג בתאונת דרכים מיום 14/7/04, בהיותו בן כשנה וחצי, לפי הטענה בהיותו הולך רגל, כשנפגע מרכב טויוטה מסחרי שמספרו 09-343-51 (להלן: "הרכב").

            התובעים 2 - 3 הם הוריו של המנוח והיורשים החוקיים של עזבונו.

2.         הנתבעת 1 היא קרן סטטוטורית הפועלת מכח ולפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: "החוק") וחבותה, כך טוענים התובעים, נובעת מכך שהנתבעת מספר 2 דחתה הכיסוי הביטוחי, לפי טענתה כי התאונה נגרמה על ידי נהג חסר רישיון נהיגה, שאינו בר אחריות נזיקית.

            הנתבעת מספר 2 היא חברה לביטוח בע"מ, שבמועד הרלוונטי ביטחה הרכב ו/או את נהגו ו/או את התובע (כך לפי הטענה) מפני סיכוני נזקי גוף לתובע על פי פקודת ביטוח כלי רכב מנועי (נוסח חדש) תש"ל - 1970 ו/או על-פי פוליסה תקפה.

3.         לפי כתב התביעה הנה ביום 14/7/04, בשעה 13:00 או בסמוך לה, עמד הרכב בסמוך לאזור מגוריו של המנוח, פעוט בן כשנה ומחצה.

            בשלב מסויים התיישב בכיסא הנהג ברכב הילד גבועה פארס, יליד 1993 ובן 11.5 במועד התאונה, בכיסא הנהג ברכב, ויחד עימו לא היה אדם נוסף שם (להלן: " פארס").

            לפי הטענה הוריד פארס את בלם היד של הרכב שהחל עקב כך להתדרדר לאחור, כשמאחורי הרכב שהה המנוח.

            הרכב פגע במנוח, מחץ אותו וכך נגרם מותו.

4.         אותו פארס, כאמור קטין, אינו בעל רישיון נהיגה, והתביעה הוגשה באופן חילופי כנגד הנתבעות מתוך טענת כל אחת מהן כי על האחרת לשאת בנזקי התובעים, וכך נתבקשה הכרעה על מי מביניהן, בנסיבות התאונה, מוטלת החבות בהתאם לחוק, לפקודת ביטוח רכב מנועי ותעודת החובה שהונפקה על ידי הנתבעת 2.

5.         אחר שלא נסתייע הסדר, נקבע התיק לשמיעת ראיות, ובשתי ישיבות שנתקיימו העידו בפני מר נתנאל פיגרס, פרמדיק במד"א,  מר קבועה סאלם, סבו של המנוח, הגב' סבחה קבועה, אמו של פארס, "הנהג" בעצמו - אף שהמלצתי, שוב ושוב, לנסות ולהימנע ממתן עדותו, מתוך היותו קטין, גם בעת עדותו, ומתוך נסיבות התאונה; הגב' רבקה מור ומר גבועה יוסף, בעל הרכב.

כן זומן למתן עדות, רס"מ מחמד אבו חמיד - שסופו שלא נדרש להעיד, בהסכמת בעלי הדין.

6.         שמיעת הראיות נסתיימה ביום 23/10/07. ביום 13/11/07 הודיע ב"כ נתבעת 2, גם בשם ב"כ בעלי הדין האחרים, כי הושג הסדר גבי גובה הנזק, וכי הנתבעות תיתנה סיכומי טענותיהן בשאלת החבות - בכתב, ואכן ביום 22/11/07 ניתן ההסדר הדיוני, בו אכן צויין סכום הפיצוי המוסכם, ובאשר לשאלת החבות - הנה נתנו ב"כ בעלי הדין רשימת עובדות מוסכמות וכן הפלוגתא הדרושה לדיון, תוך הסכמה כי הכרעה כאן תבוא על פי סיכומי טענות בכתב - שאכן ניתנו.

7.           ואלה הן העובדות המוסכמות, כפי שהוצגו בהסדר הדיוני:

"1.       המנוח מצא את מותו בתאונת דרכים מיום 14/7/04, שעה שנפגע מהרכב, שהתדרדר לעברו (להלן: "התאונה").

2.         במועדים הרלבנטיים לתובענה בוטח הרכב בביטוח חובה ע"י הנתבעת מס' 2 (להלן: "המבטחת")...

            ...

3.         בבוקר יום התאונה נהג ברכב מר גבועה יוסף (להלן: "יוסף"), שהחזיק במועדים הרלבנטיים ברישיון נהיגה תקף, עמו נסעו גם כלתו, סבחה גבועה ונכדו פארס גבועה (להלן: "פארס"), שהיה אז כבן 11 שנים.

4 .         בהגיעם למאהל אביה של סבחה גבועה (בסמוך לערד) החנה יוסף את הרכב בסמוך למאהל, דומם את המנוע, נעל את דלת הנהג, לקח עימו את מפתחות הרכב ועזב את המקום (נסע באוטובוס לבאר שבע).

5.         כחצי שעה לאחר מכן עלה פארס (שהיה אז, כאמור, קטין כבן 11 שנים) לרכב, ישב על הכסא ושיחק עם ידית ההילוכים ועם ידית בלם היד של הרכב, אז החל הרכב להתדרדר, פגע במנוח וגרם למותו.