פסק-דין חלקי בתיק א 1788/05

1.         התובע עתר נגד הנתבעים לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בתאונה שאירעה לו ביום 05/05/04 (להלן - התאונה).

התובע עתר לפיצוי על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן - החוק) ולחילופין, על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (בהסתמך, בין היתר, על פוליסת ביטוח אחריות שהונפקה לאביו של הנתבע על ידי הנתבעת).

2.         אין מחלוקת בין הצדדים באשר לנסיבות קרות התאונה -

התאונה אירעה שעה שהתובע והנתבע פרקו שקי מלט וחול מעגלה המחוברת לטרקטור שהינו בבעלות אביו של הנתבע.

בעת שהנתבע היטה את עגלת הטרקטור על מנת לפרוק את שקי החול על הרצפה הסמוכה לבית התובע (באמצעות שימוש בידית מכנית המצויה בטרקטור ("פיסטון")), נפל שק חול (במשקל של 1,000 ק"ג), על ידו השמאלית של התובע וגרם לפציעתו.

3.         הצדדים חלוקים באשר לשאלה האם התאונה מהווה תאונת דרכים על פי החוק. אי לכך, הדיון בתיק פוצל כך שבשלב הראשון תוכרע שאלה זו.

4.         הנתבעת טוענת, כי נסיבות התאונה כפי שהציג אותן התובע, אינן מהוות תאונת דרכים על פי החוק, כיוון שהן נכנסות לגדר החזקה הממעטת הקבועה בסע' ההגדרות בחוק (טעינה או פריקה של מטען כאשר הרכב עומד).

5.         לאחר שמיעת עדויות, עיון במסמכים הרלוונטיים ובטיעוני ב"כ הצדדים, שוכנעתי, כי התאונה מהווה תאונת דרכים על פי החוק. נימוקיי:

5.1.       סע' 1 לחוק קובע -

" הגדרות -

בחוק זה -

"תאונת דרכים" - מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי;

"שימוש ברכב מנועי" - נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד ";

(ההדגשות לא במקור - א.ר)

אין מחלוקת בענייננו, כי פריקת שקי החול התבצעה באמצעות שימוש בכוח המכני של הטרקטור וכי הטרקטור שהה בעת הפריקה בעמידה (עצירה מוחלטת).

5.2.       בפסיקה נקבע כי במקרה של התנגשות בין חזקה ממעטת בהגדרת השימוש ברכב מנועי לבין החזקה המרבה בהגדרת תאונת דרכים, ידה של האחרונה על העליונה.

משמע, כאשר הפגיעה אירעה תוך ניצול הכח המכני של הרכב ובעת טעינתו או פריקתו של מטען כאשר הרכב עומד, היא תיכנס להגדרת תאונת דרכים על פי החוק (ראה לעניין זה - רע"א 8061/95 עוזר יצחק נ' אררט חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד נ(3), 532; י' אנגלרד, פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מהדורה שלישית - תשס"ה, בעמ' 92).

5.3.       גם בפסק הדין המאוזכר בטיעוני הנתבעת (רע"א 418/03 אוסם תעשיות מזון בע"מ נ' סמג'ה יעקב, תק-על 2004(4), 3066), נקבע כי "אין לחריג הממעט שעניינו טעינה או פריקה כשהרכב עומד, הנספח אל ההגדרה הבסיסית, השפעה על החזקות המרבות החלוטות" (שם, בעמ' 3071).

יצוין, כי פסק הדין ברע"א 418/03 הנ"ל דן בשאלה מהו הדין במקרה בו אירוע תאונתי אחד מקיים את אחת מדרכי השימוש המוכרות במסגרת החוק אך נופל, בה בעת, במסגרת החריג המוציא מגדר תחולת החוק את הפעולה של טעינת מטען או פריקתו, כשהרכב עומד.