פסק-דין חלקי בתיק א 15604/96

מונחת בפני תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף, שנגרמו לתובעת, לטענתה, בתאונת דרכים מיום 19.2.93, עת נסעה במכונית פיג'ו, נהוגה על ידי הנתבע 1  בביטוח הנתבעת 2.

הדיון בתביעה פוצל ובאופן זה הכרעתי מתבססת על שאלת האחריות בלבד.

לגירסת הנתבעת, התובעת כלל לא נסעה ברכב הנטען כרכב שהיה מעורב בתאונת הדרכים והיה מבוטח אצל הנתבעת, אלא, במועד התאונה היא נסעה בטרקטור שלא היה מבוטח.

לטענת הנתבעת, התובעת לא הרימה נטל ההוכחה המוטל על כתפיה, להוכיח שנסעה ברכב הפג'ו המבוטח.

לטענת ב"כ הנתבעת המלומד, עדויות התביעה מעוררות חשד לתיאום גירסאות ולהעמדת גירסה ש"נתפרה מראש".

יודגש, חרף מאמצים רבים שנעשו, שלצערי גרמו לדחיות הדיונים שנוהלו בתיק זה, מפאת אילוצים בטחוניים, בשל היותם של עדי הגנה תושבי השטחים, לא ניתן היה לנתבעת להעיד בבית משפט עדים מטעמה.

מהימנות עדי התביעה

הנתבעת אינה חולקת על עדותה הנהירה והברורה של התובעת, הן בתצהירה והן בעדותה. התובעת טוענת שעדי התביעה חזרו במדוייק על רכיבי עדות התובעת.

לטענת הנתבעת עדת התביעה, פאיזה חשייה, היא קרובת משפחה של התובעת. פאיזה, הגישה אף היא תביעה נגד הנתבעת, לבית משפט השלום בחיפה (ת"א 3866/00 - יקרא להלן "התביעה בחיפה"), לפיצוי בגין נזקי גוף, שלטענתה נגרמו לה באותה תאונת דרכים.

בדומה, גם בתביעה בחיפה, הכחישה הנתבעת מעורבותה של פאיזה בתאונה ואת נסיבות התאונה הנטענות.

יצויין, בתביעות שבבסיסן אותה תאונה בה עסקינן, פסקי דין שניתנו על ידי כב' השופט קיטאי וראיות מתוך ת.א. 3866/00 ות.א. 3867/00, בבית משפט שלום בחיפה, מונחים בתיק זה כראיות.

לטענת ב"כ הנתבעת, יש לבחון בזהירות את עדותה של פאיזה שכן, עדותה של עדה זו, בתביעה דנן, משרתת את האינטרסים האישיים שלה, בתביעתה הנפרדת בחיפה. העדה הינה עדה מעוניינת, בהיותה קרובת משפחה של התובעת.

ב"כ הנתבע מבקש ללמוד על גירסאות סותרות של העדה - שאין דרך לטענתו, ליישב ביניהן, כדי כך שעניין זה הוא מהותי לתביעה דנן. לטענתו, לא יעלה על הדעת שהעדה תדע בשנת 99' (מועד עדותה בתיק זה) של מי הטרקטור ובשנת 2003, בתביעתה האישית, תפרח עובדה זו מזכרונה, מה גם כאשר מדובר בטרקטור השייך לבעלה.

עם כל הכבוד, אין דעתי כדעתו של ב"כ הנתבעת המלומד. אנו דנים בעדותה בדיון בפני ולא במהימנותה של העדה כעבור שלוש שנים בעת שהעידה בתביעה אחרת.

אם העדה העידה, בדיון בתיק זה, שהטרקטור הוא של בעלה (עמ' 13 פרוטוקול מיום 20.7.99), ואמנם אין מחלוקת שהטרקטור של בעלה, הרי עדותה בעניין זה, בתיק זה, היא עדות אמינה.

כך גם אינני סבורה שיש ללמוד על כך שעדותה של העדה לא מהימנה משום כך שלא ידעה להשיב, בחקירה נגדית, לשאלה אם לטרקטור היה ביטוח (עמ' 14 לפרוטוקול), וגם אין פגם במהימנותה, בשל כך שכעבור כשלוש שנים, בדיון בתביעה בחיפה, היא ידעה את התשובה שהביטוח של הטרקטור פג 3 ימים לפני התאונה. יכול להיות שלאחר שנשאלה בחקירתה, בדיון כאן, את השאלה בעניין ביטוח הטרקטור, היא בררה ונודעה לה התשובה, לאחר הדיון כאן ולפני הדיון בחיפה.

כך או כך, בדיון שבפני לא נתגלתה סתירה ולא התגלה חוסר מהימנות בעדותה של פאיזה.

הדיון הוא בתביעה דנן.

כאמור, אם העדה לא היתה עקבית בעדותה בתביעה בחיפה לעדותה בפני, אין זאת אומרת שעדותה בפני אינה אמינה או אינה עקבית.

כך גם באשר למקום ישיבתה של העדה ברכב. בחקירתה בפני העדה זכרה מי ישב במושב האחורי של הרכב ומי בקדמי. היא זכרה שהיא ישבה במושב האחורי. אמנם היא לא זכרה באיזה צד במושב האחורי (עמ' 12 לפרוטוקול).