פסק-דין חלקי בתיק א 1232/02

1.         בפנינו תביעה ותביעה שכנגד; התביעה הינה לערכית חשבונות בקשר עם העסק המשותף של הצדדים שהינו תחנת תדלוק ומסעדה, ולחיוב הנתבע בסכומים שיתברר כי הם זכאים להם, בתום עריכת החשבונות.

התביעה שכנגד הינה לפירוק שותפות ולחיוב הנתבעים שכנגד שהם התובעים, בתביעה הראשית בתשלום סך של 525,384 ש"ח.

פסק דין זה, הינו בנושא פירוק השותפות שבין הצדדים בלבד, שהינו אחד משני נושאי התביעה שכנגד.

רקע עובדתי רלבנטי :

1.         אביהם של התובעים, המנוח סלימאן נג'יב חאמד, (להלן: "המנוח") שהיה בחייו בעל זכויות בעלות על חלקים מהחלקות 11,12,13 בגוש 15603 מאדמות הכפר מג'אר, חתם ביום 3.5.88, בעודנו בחיים, על הסכם (להלן: "ההסכם") יחד עם הנתבע, זיד יוסף בלעוס (להלן:"הנתבע"), לפיו, תוקם תחנת תדלוק וכל הקשור בה על שטח של 5100 מ"ר מחלקיו של המנוח בחלקות הנ"ל, בשותפות שווה בין שני הצדדים. יתרת שטח  החלקות הנ"ל ישאר בבעלות המנוח.

2.         על פי סעיף 3 להסכם, התחייב המנוח "להגיש" מצדו את הקרקע בעוד שהנתבע התחייב להכין את התוכניות, את הרשיונות הדרושים ולבצע את בניית המבנה הנדרש על חשבונו.

            עוד נקבע על פי ההסכם שבין הצדדים, כי הוצאות חיבור תחנת התדלוק וכל הקשור אליה, לרשת החשמל והטלפון תהינה על חשבון שני הצדדים בחלקים שווים.

            עוד הוסכם בין הצדדים כי ניהול תחנת התדלוק וכל הקשור בה יהיה על חשבון שני הצדדים או על ידי מי שהצדדים ימנו לצורך זה ובאופן שווה.

כן נקבע כי כל ההוצאות הדרושות לתפעול התחנה וכל הכרוך בכך ממסים, אגרות, משכורות וכו' תחול על שני הצדדים באופן שווה.

עוד נקבע כי שני הצדדים יתחלקו ברווחים באופן שווה.

3.         ביום 27/11/89 חתם הנתבע עם דור אנרגיה (1988) בע"מ (להלן: "דור אנרגיה") על הסכם מסגרת בענין הקמת תחנת התדלוק שעל הקמתה הסכימו הצדדים.

4.         על פי ההסכם הנ"ל פעל הנתבע כדי לקבל את הרשיונות הדרושים לרבות שינוי יעוד של הקרקע, ואכן בתום כחמש שנים מתאריך חתימת ההסכם ניתן היתר בנייה, וביום 10.11.93 חתם הנתבע עם דור אנרגיה על הסכם לפיו קיבלה דור אנרגיה על עצמה לבנות את  תחנת התדלוק, בתמורה לכך שהנתבע החכיר לה את המגרש שימש להקמת תחנת התדלוק למשך תקופה של 9 שנים ו - 11 חודשים ובתום תקופה זו תהיה לדור אנרגיה זכות קדימה להמשיך ולמכור מוצרי דלק לצרכי הפעלתה כתחנת תדלוק וכן לשכור את התחנה כתחנת תדלוק לתקופה נוספת של 9 שנים ו - 6 חודשים.

אין מחלוקת  בין הצדדים כי משמעות ההתקשרות עם דור אנרגיה הינה מתן בלעדיות לדור אנרגיה לשווק מוצרי התדלוק השונים שלה, בתחנת הדלק בה עסקינן, וזאת במשך התקופות הנ"ל.

            יצויין כי הנתבע התקשר על פי ההסכם הנ"ל לבדו עם דור אנרגיה ולא ערב בתקשורת זו את המנוח - שכאמור, נתן את הקרקע לצורך הקמת אותה תחנת תדלוק.

            עוד ראוי לציין כי על פי ההסכם עם דור אנרגיה, הצהיר התובע כי הינו הבעלים של מגרש בשטח של 3500 מ"ר מהחלקות הנ"ל וכי על שמו רשום שטח של 2550 מ"ר, ונמצא בתהליך לרישום זכויות הבעלות על שמו ביחס לשטח נוסף של 1000 מ"ר, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם מה שנקבע בהסכם שבין הנתבע לבין המנוח, אשר כזכור על פיו התחייב המנוח להעביר לנתבע שטח של 2550 מ"ר ותו לא.

5.         הקמת תחנת התדלוק הושלמה ותחנת התדלוק החלה פועלת במועד כלשהוא בשנת 1994.

בנוסף לתחנת התדלוק, נבנה על המגרש המשותף מבנה לצורכי ניהול מסעדה. וגם מסעדה זו החלה פועלת.

6.         לא חלף זמן רב, ובין הצדדים התגלעו חילוקי דעות בקשר לניהול תחנת התדלוק והמסעדה, כאשר כל צד טוען כי הצד האחר מקפח אותו ומכניס לכיסו כספים מהעסק המשותף מבלי לשתף בהם את  הצד האחר ומבלי להעביר לו  את חלקו בכספים אלה. במצב זה, הדרך לבית המשפט היתה קצרה וכאמור הוגשו על ידי הצדדים התביעה, והתביעה שכנגד כמבואר לעיל.

7.         במהלך הדיון בתיק, ניתנו על יסוד הסכמת הצדדים שתי החלטות; האחת מיום 13.1.04, השניה מיום 16.3.04 ולפיהן מונה שמאי המקרקעין מר דן ברלינר מחיפה, על מנת שיעריך את שווי תחנת התדלוק והמסעדה, לרבות המקרקעין עליהם הם בנויים.