פסק-דין חלקי בתיק א 1180/00

1.         תביעה זו הוגשה על ידי ג'יהאד אבו גדילה, קטין יליד 1992, ועל ידי הוריו חיסאם ואמאל אבו גדילה, כנגד שלושה נתבעים, סאמח אבו חרירי, אריה חברה לביטוח בע"מ וקרנית הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה - 1975.

            ג'יהאד אבו גדילה נפגע בתאונת דרכים ב- 4.5.00 בהיותו הולך רגל, על ידי רכב בו נהג סאמח אבו חרירי.

            התאונה נשוא תיק זה, לא ארעה בתחומי מדינת ישראל אלא בשטח C בגדה המערבית.

            הצדדים הסכימו כי ארעה במועד הנ"ל בשעה 17:30, לכל המאוחר (עמ' 1, ישיבה מ- 5.11.01).

            אריה חברה לביטוח בע"מ כפרה בטענה לכיסוי ביטוחי.

            בהמשך, נמחקה התביעה כנגד קרנית מחמת העדר עילה ונשמעו ראיות בשאלת החבות/נסיבות ארוע התאונה. לאחר מכן הגישו הצדדים סיכומיהם בשאלה זו, שתידון להלן.

                טענות הצדדים תידונה ככל הדרוש להכרעה.

2.         הרכב הפוגע בו נהג סאמח אבו חרירי הוא  פורד טרנזיט שנת ייצור 1992 מס' רישוי 1942308, רכב שהיה מצוי בבעלות סאמר אבו חנין, תושב מג'אר.

            אביו של סאמר אבו חנין, ריאד אבו חנין, מסר בחקירתו כי רכב זה הושבת בתחילת שנת 2000 מאחר ולא היתה עבודה עבורו ולא היה טעם לשלם במצב כזה ביטוח והוצאות רכב, ובמשך חודשיים שלושה לא נסע כלל, אלא עמד בחצר במדרך עוז במקום המושכר למשפחתו מזה עשרות שנים, מקום בו המשפחה עוסקת בזיתים (עמ' 5, 8). לדברי ריאד, עמד האוטו כשהוא נעול, ללא שימוש, במקום זה.

            כשהוחלט להסיע את הפורד, קיבל ריאד מסוכן הביטוח שלו תעודה זמנית לביטוח חובה לרכב זה שהוצאה ע"י אריה חברה לביטוח בע"מ ב- 21.3.00 (עמ' 11). ריאד מסר כי התעודה הוצאה כדי שברגע שיחליט לעשות שימוש ברכב ישלם את הביטוח (עמ' 6).

            הביטוח שולם ב- 4.5.00 אחר הצהריים.

            התאונה ארעה, כפי שצוין לעיל, ב- 4.5.00, לכל המאוחר בשעה 17:30.

3.         הצדדים חלוקים בשאלה האם הביטוח שולם לפני התאונה או אחריה, שאלה שהכרעה בה תיקבע האם הוכיח התובע כי אריה חברה לביטוח בע"מ חבה בפיצוי התובע כמבטחת השימוש ברכב עת ארעה התאונה, כטענתו (ראה בהקשר זה ע.פ. 247/81 דוידסקו נ' מדינת ישראל פ"ד לה (4) עמ' 549 בעמ' 554 וכן, ע.א. 1530/02 מנורה חב' לביטוח בע"מ נ' יובלים ואח' פ"ד נח (6) עמ' 822).

            התובע לא הביא ראיות מטעמו וביקש להסתמך על ראיות שהביא הנתבע סאמח אבו חרירי, שהגיש את תצהירו (נ/4) ואת תצהירו של ריאד אבו חנין (נ/1). הנתבעת הגישה תצהיר שערכה פקידת סניף הבנק בו בוצע תשלום התעודה (נ/6).

4.         עובדות וטענות הצדדים

            אביא להלן את העובדות הרלבנטיות.

            ריאד אבו חנין, מסר בתצהירו ובחקירתו, כי ב- 4.5.00, בסביבות 14:30, נסע יחד עם סאמח, שעבד בעסק של ריאד ובנו, לפגישה עסקית בעפולה, כאשר לאחר מכן ניגשו השניים לבנק לאומי עפולה לשלם את התעודה. לגירסתו, עובדי הבנק היו בבנין אך מאחר וריאד וסאמח הגיעו מוקדם, המתינו עוד כרבע שעה לפתיחת הדלת. כ- 10 דקות לאחר כניסתם לבנק שולמה התעודה, כאשר התשלום בוצע בין 16:30 ל- 16:45 לפי שעון ישראל. טוען ריאד כי לאחר התשלום חזרו השניים ביחד ברכב הוולבו בו נהג ריאד למושב מדרך עוז, שם היה נמצא הפורד וסאמח נסע בפורד לצורך תיקון וטיפול בו ואילו הוא עצמו נסע בוולבו לכפר מג'אר. בסביבות השעה 20:00 בערב קיבל שיחת טלפון מהמשטרה ובה הודיעו לו כי סאמח מעורב בתאונה. ריאד נסע יחד עם אביו של סאמח למשטרת דותן והשלושה חזרו יחד הביתה.

            סאמח מסר דברים דומים והוסיף כי נסע בפורד לג'נין לצורך תיקון וטיפולים וליד המחסום העלה טרמפיסטים מהשטחים, כאשר התאונה ארעה בשטח C שברשות הפלסטינית, בסביבות 17:30 שעון ישראל. על פי תצהירו (נ/4), תעודת הביטוח ששולמה היתה מאז נסיעתו ברכב. עוד מסר, כי כשהועבר מהמשטרה הפלסטינית למשטרת ישראל, מסר את גרסתו והציג בפני השוטרים את תעודת הביטוח ששולמה.

5.         בעוד הנתבע ועדו, וכך גם התובעים, טוענים כי התשלום בוצע בין 16:30 ל- 16:45, טוענת חברת הביטוח כי התשלום נעשה ב- 18:45, קרי, לאחר התאונה.