פסק דין העוסק בקביעת נורמות להתנהגות של חייבים מוגבלים באמצעים וחדלי פרעון

 פסק דין

כללי

1.         ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל (מר עמית גולן) מיום 7.8.14 במסגרתה דחה את בקשת המערער לצאת מן הארץ (תיק הוצל"פ 01-99508-04-6).

2.         המערער טוען כי הוא מבקש לצאת מן הארץ ביום 12.8.14 וזאת למשך 10 ימים  במסגרת טיול משפחתי שכל כולו ממומן על ידי הוריה של אשתו.

3.         טוען המערער במסגרת הערעור כי הוא חייב מוגבל באמצעים וכלל תיקיו מאוחדים בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב, ומאז נפתח תיק האיחוד לפני מספר שנים (למעלה מעשור, כפי שעולה מהאמור בבקשה שהונחה לפני הרשם), הוא משלם את צו התשלומים כסדרו.

4.         עוד מציין המערער כי מאז שאוחדו תיקיו הותרה יציאתו מן הארץ בארבעה מקרים שונים, והמערער חזר לארץ.

5.         המערער הגיש ביום 23.7.14 בקשה לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ הקיים כנגדו ללשכת ההוצאה לפועל ביחס לחופשה משפחתית בת 10 ימים בין התאריכים 12.8.14 – 22.8.14, בשוויץ לעיירת הנופש Saas Fee, חופשה הממומנת כולה על ידי משפחתה של רעייתו.

6.         טוען המערער שעל אף העובדה שאף לא אחד מהנושים התנגד לבקשה, ולאחר הבהרות, דחה רשם ההוצאה לפועל את הבקשה לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ, מהטעם שהוא אינו מוצא הצדקה לטיול בעלות כה גבוהה "עוד ועוד כאשר מדובר בהוצאה כספית החוזרת על עצמה שלא לצורך".

7.         כנגד החלטת הרשם, האוסרת את יציאת המערער מהארץ, מופנה ערעור זה.

דיון והכרעה

אי תגובת הנושים לבקשה - משמעה

8.         ראש וראשית, ועל מנת להעמיד דברים על דיוקם, אציין שלפחות נושה אחד

התנגד לבקשה, והתנגדותו של הנושה עמדה לפני רשם ההוצאה לפועל (ראו החלטה מיום 6.8.14), ולפיכך טענת המערער כי אף אחד מהנושים לא התנגד – אינה מדוייקת.