פסק-דין בתיק תק 9458/02

1.         התובע עותר בתביעתו לחייב את הנתבע לפצותו בסך של 10,000 ש"ח בגין תקיפה שתקף אותו.

התובע טען כי ביום 20/5/02 יצא מביתו וראה שני גברים, רבים ביניהם וכשניסה לדבר עם אחד מהם, שיחדל מהקטטה, התנפל עליו הנתבע וחנק אותו עד כדי שהתובע נזקק לטיפול רפואי.

התובע הוסיף וטען כי שכב במיטת חוליו כחודש ימים בגין החבלות שנגרמו לו כתוצאה ממעשה התקיפה ונגרמו לו הפסדי השתכרות בתקופה זו וכן כאב וסבל.

2.     הנתבע הכחיש בכתב הגנתו את טענות התובע וטען כי לא התנפל על התובע ולא חנק אותו וכי למיטב זכרונו, הדברים לא הגיעו לידי מגע פיזי אך על מנת שלא לחטוא בלשונו ציין כי אם אכן היה מגע פיזי כלשהו הרי שמדובר במגע של נגיעה בלבד ותו לא.

3.     התובע העיד כי היה עד לויכוח בין הנתבע לבין אדם בשם נדב לוי, (להלן: נדב), שהינו שכן שלו וכי היה מדובר בויכוח בגין תאונת דרכים. התובע העיד כי פנה לנדב, לקח אותו הצידה ואמר לו שירשום את מספר הרכב שפגע בו ואז הנתבע בא וחנק אותו בגלל שהתערב בויכוח. התובע טען כי נדב לא היה מוכן  לבוא להעיד וגם סירב להעיד במשטרה.

4.     הנתבע העיד כי היה ויכוח בינו לבין בחור שאינו מכיר וכי התובע התערב בויכוח וניסה להכנס לשטח המחסן של עסקו. הנתבע העיד כי ביקש מהתובע לצאת החוצה אך לא חנק את התובע ולא דחף אותו.

5.     התובע ביקש לזמן את נדב, כעד מטעמו. בהחלטתי מיום 20/11/02, נעתרתי לבקשתו של התובע לדחות                 את הדיון על מנת לאפשר לו לזמן את העד מטעמו והוריתי כי התובע יזמן את העד במסירה אישית.

6.     בישיבת יום 19/3/03 טען התובע כי פנה לנדב בבקשה שיבוא להעיד אך הוא סירב וכי לא זימן את העד באמצעות בית המשפט.

7.     התובע זימן לעדות את מר יעקב זדה שהעיד כי עבר במקום במקרה והתקרב שכן ראה שלט למכירה על רכבו של התובע. מר זדה העיד כי היו במקום הרבה אנשים וכי שמע צעקות וכן כי "אולי ראיתי את התובע נדחף קצת אבל אני לא בטוח כי היו שם הרבה אנשים ולא ראיתי". (עמ' 4 לפרוטוקול).

8.     מטעם הנתבע העידו שני עובדיו, מר ישראל סביליה ומר משה ניגרין. מר סביליה העיד כי התובע התערב בויכוח בין הנתבע לאדם נוסף וכי הנתבע התעצבן ואמר לתובע לא להתערב אך הנתבע לא חנק את התובע. מר ניגרין העיד כי התובע רצה להכנס לחצר העסק ולא נתנו לו להכנס אך אף אחד לא חנק את התובע או הכה אותו.

9.     התובע צרף לתביעתו עותק מהודעתו במשטרה שם העיד כי הנתבע "בא אלי, תפס אותי עם הידיים שלו  בגרון וחנק אותי כמה שניות וזרק אותי דחיפה חזקה..."

כן צרף התובע עותק מהודעת חשוד שנגבתה על ידי המשטרה מהנתבע ביום 27/5/02. בהודעתו מסר הנתבע כי "אני אמרתי לו אתה אל תפריע, יש ויכוח בינינו ואז ביקשתי ממנו לצאת החוצה, לא דחפתי ולא הרמתי עליו יד ולא חנקתי אותו, למחרת הוא בא וביקש ממני פרטים".

10.    כן צרף התובע לתביעתו הפניה מרופא משפחה לחדר מיון. בטופס ההפניה שניתן על ידי רופא המשפחה ד"ר צבירן רומן ביום 20/5/02 שעה 14:38 נרשם כי נמצאה רגישות בצוואר וקושי בתזוזה לפיכך הופנה התובע לחדר מיון.

על פי תעודת חדר המיון מבי"ח איכילוב שצורפה לתביעה, הגיע התובע לחדר המיון ביום 20/5/02 בשעה 15:10 כלומר חצי שעה לאחר שנבדק על ידי רופא המשפחה.

בבדיקת התובע בחדר המיון לא נמצאו כל ממצאים ונרשם כי "ראש ללא דפורמציה צוואר מסתובב ללא רגישות תנועות ללא הגבלה"

11.        לאחר ששמעתי ובחנתי עדויות הצדדים וטענותיהם, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להדחות.

עדותו של התובע כי הנתבע חנק אותו, נותרה עדות יחידה בלא שהובאה כל עדות או ראיה נוספת שיש בה כדי לתמוך בעדותו של התובע.

התובע טען כי נדב שראה את האירוע, לא היה מוכן לבוא להעיד וגם סירב לבוא להעיד במשטרה. למרות שהדיון נדחה לבקשת התובע בכדי לאפשר לו לזמן את נדב לעדות ולמרות שעל פי החלטתי מיום 20/11/02 היה על התובע לזמן את העד במסירה אישית, התובע לא זימן את נדב, לעדות מטעמו. העד שהובא על ידי התובע, מר יעקב זדה לא רק שלא אישר את גרסת התובע אלא שאף לא היה בטוח שראה את התובע נדחף.

זאת ועוד, מעיון בתעודת חדר המיון שצורפה לתביעה עולה כי בבדיקת התובע לא נמצאו כל ממצאים ונרשם כאמור "צוואר מסתובב ללא רגישות תנועת ללא הגבלה". כן לא מצויין בתעודת חדר המיון כי בבדיקת התובע נמצאו סימנים חיצוניים כלשהם המעידים על חניקה, סימנים שהיה סביר כי ימצאו, לאור טענת התובע ועדותו במשטרה כי הנתבע חנק אותו במשך כמה שניות וזרק אותו בדחיפה חזקה.