- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק תק 900-08-11
|
ת"ק בית משפט לתביעות קטנות ירושלים |
900-08-11,34655-03-12
26.12.2012 |
|
בפני : חנה מרים לומפ |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. רפאל מרקס 2. דרור מור |
: שלמה תחבורה (2007) בע"מ |
| פסק-דין | |
1. בפניי תביעה שעניינה תאונת שרשרת, בה היו מעורבים חמישה כלי רכב: רכב התובע 1, רכב התובע 2, רכב הנתבעת, רכב צד ג' 1 ורכב צד ג' 3. צד ג' 2 הוא החברה המבטחת את רכב צד ג' 1, וצד ג' 4 הוא החברה המבטחת את רכב צד ג' 3.
2. בעטייה של תאונת הדרכים הוגשו תחילה שתי תובענות נפרדות- האחת על ידי התובע 1 והשנייה על ידי התובע 2. הדיון בשתי התובענות אוחד לבקשת התובעים ובהסכמת הנתבעת, בשל העובדה שמדובר באירוע אחד ולצורך ייעול ההליך. לאחר שנפתח ההליך שלחה הנתבעת הודעות צד ג' כמפורט לעיל. הוסכם על הצדדים כי המחלוקת נשוא תובענה זו תידון ביחס לכלל הצדדים המעורבים בהליך כמקשה אחת, וכי קביעת בית המשפט תחייב גם מקום בו תושת אחריות על מי מצדדי ג'.
3. התאונה אירעה ביום 17.2.2011, בסמוך לשעה 17:00 בכביש ירושלים-תל אביב עת נסעו כלי הרכב המעורבים לכיוון ירושלים. אין מחלוקת כי כלי הרכב של התובעים היו הראשונים בשיירה, לאחריהם נסע רכב הנתבעת, מאחוריו נסע רכב צד ג' 1 ולאחריו נסע רכב צד ג' 3. המחלוקת בעיקרה נסבה על שאלת האחריות לתאונה ולנסיבותיה, כאשר התובעים טענו כי האשמה היא על הנתבעת בעוד הנתבעת גורסת כי האחריות לתאונה רובצת לפתחו של צד ג' 3.
4. תרחיש האירוע על פי גרסת התובעים הוא כי ביום האירוע נהג התובע 1 את רכבו בנתיב השמאלי מתוך שני נתיבים בכביש ירושלים-תל אביב. לאחר שחלף על פני שער הגיא, ובטרם הגיע למחלף שורש, נאלץ לבלום את רכבו בעקבות עצירת כלי רכב שנסעו לפניו. לאחר שבלם את רכבו, הבחין ברכב התובע 2 אשר נסע מאחוריו, סוטה אל עבר השול השמאלי של הכביש ונעצר משמאל לרכב התובע 1. רכב הנתבעת הגיח מאחורי כלי רכביהם של התובעים, ומשלא היה סיפק בידו לבלום את רכבו, התנגש בשני כלי הרכב של התובעים, אשר היו בעצירה מלאה בעת ההתנגשות. לאחר הפגיעה, הרגישו התובעים בעוד שתי פגיעות קלות יותר, כתוצאה ממעורבות צד ג' 1 וצד ג' 3 בתאונה.
5. גרסת הנתבעת שונה במהותה. ביום האירוע נהג מר אדוארד גרא (להלן: "גרא") ברכב אשר בבעלותה. במהלך נסיעתו בכביש ירושלים-תל אביב, הבחין גרא בכלי הרכב של התובעים נעצרים בפתאומיות, כאשר התובע 2 נעצר לצד התובע 1 בשול הדרך, מחוץ לנתיב הנסיעה. לטענותו הוא הספיק לבלום את רכב הנתבעת ובעודו במצב עצירה חש לפתע בפגיעה בחלק האחורי של הרכב והוא נהדף לעבר רכביהם של התובעים. עת ביקשו הצדדים להחליף את פרטי הביטוח, הבין גרא כי הרכב הפוגע, הוא רכב צד ג' 1, אשר נהדף על ידי רכב שהיה נהוג בידי צד ג' 3.
6. במסגרת ההליך המשפטי נמסרו עדויותיהם של התובעים, גרא, צד ג' 1 ואשתו וצד ג' 3.
7. לאחר שבחנתי את הראיות שבפניי ושמעתי את טענות בעלי הדין אני קובעת כי האחריות לתאונה רובצת לפתחו של צד ג' 3, אשר התנגש ברכבו של צד ג' 1, וזה הדף את רכב הנתבעת אל עבר כלי הרכב של התובעים.
8. גרסת צד ג' 1 במסגרת הודעתו לחברת הביטוח אודות תאונת הדרכים, מתיישבת עם גרסת הנתבעת בדבר נסיבות התאונה, הן במסגרת הודעתו לחברת הביטוח והן במסגרת ההליך שבפניי. גרסת צד ג' 1, עליה חזר אף בעת עדותו בבית המשפט נתמכה בעדותה של אשתו, הגב' טובה זיגלמן. על פי גרסתם, הלה נהג מאחורי רכב הנתבעת ונאלץ לבלום את רכבו לאחר שרכב הנתבעת נעצר בפתאומיות. הרכב שנסע מאחורי רכב צד ג' 1, הוא רכב צד ג' 3, התנגש ברכבו ובעקבות זאת התנגש רכב צד ג' 1 ברכב הנתבעת. הלה טען בעדותו, כי רכב הנתבעת היה במצב עצירה עובר לפגיעת רכב צד ג' 3, וכי לא הבחין בתאונה שהתרחשה קודם לפגיעה כאמור [ר' עמ' 10, ש' 19-28 לפרוטוקול מיום 28.11.12]. מדובר בעד אובייקטיבי, הנעדר אינטרס לטפול את האשמה על צד ג' 3 דווקא, ועל כן יש ליתן אמון בגרסתו. להבדיל, גרסת התובעים בבית המשפט גובשה בצוותא חדא לאחר שנועצו השניים עם אותו סוכן ביטוח [ר' עדות התובע 1, עמ' 2 ש' 1-9 וכן עדות התובע 2, עמ' 3 ש' 16-17 לפרוטוקול מיום 1.5.2012], וסותרת את הודעתם הראשונית בעת הדיווח לחברת הביטוח על נסיבות התאונה, עובדות אשר יש בהן כדי להעיב על אמינות תוכן הגרסה.
9. גרסאות הנתבעת וצד ג' 1 מתיישבות אף עם גרסת צד ג' 3, לפיה נהג במהירות של 80-90 קמ"ש בכביש מעוקל, הוא נאלץ לבלום בפתאומיות והתנגש ברכב שלפניו. מהירות נסיעתו, הבלימה הפתאומית והעובדה שאף נגרמה לו פגיעה גופנית, מלמדים על עוצמת פגיעתו ברכב שלפניו, דבר המסביר את תאונת השרשרת רבת הנפגעים. עדות זו סותרת את גרסת התובעים בדבר הפגיעה הקלה ששמעו לאחר פגיעתו הראשונית של הנתבע בהם. [ר' עמ' 11, ש' 13-19 לפרוטוקול מיום 28.11.12].
10. יצוין כי גרסה זו של צג ג' 3 אינה מתיישבת עם הגרסה שנשטחה בכתב ההגנה מטעם צדדי ג' 3-4, או אז נטען כי רכב צד ג' 3 נסע אחר רכב צד ג' 1, כאשר לפתע פגע רכב צד ג' 1 בעוצמה ברכב שנסע מלפניו. רכב צד ג' 3 פגע קלות ברכב צד ג' 1, אולם זאת עשה רק לאחר שרכב צד ג' 1 היה מעורב בתאונה קודם לכן. לאמור, בכתב ההגנה נוצרה יש מאין גרסה חדשה, לפיה האחריות לתאונה מוטלת על כתפי צד ג' 1. גרסה זו סותרת הן את גרסאות התובעים, הן את גרסת הנתבעת וגרסת צד ג' 1 וסותרת אף את גרסת צד ג' 3 עצמו. על כן יש לבכר את גרסת צד ג' 3 בבית המשפט חלף גרסתו בכתב ההגנה.
11. זאת ועוד, הנתבעת הגישה תביעת שיפוי אצל צד ג' 4, אשר ביטח את רכב צד ג' 3, וזה פיצה את הנתבעת בסכום של 10,807 ש"ח [ר' נספח ב' לכתב הגנת הנתבעת]. צד ג' 4 אף שיפה את צד ג' 1 בגין הנזקים שנגרמו לרכבו כתוצאה מהתאונה. במסגרת הדיון בבית המשפט הועלתה לראשונה הטענה, לפיה סכום הפיצוי שולם לנתבעת בעטייה של טעות וכי צד ג' 1 פוצה רק בגין הנזקים שנגרמו בצידו האחורי של רכבו. טענות אלו לא עוגנו בראיה ממשית כלשהי. חזקה על צד ג' 4, כחברת ביטוח, כי בדקה כראוי את טענות הצדדים בטרם החליטה לשפות את הנתבעת ואת צד ג' 1 בגין נזקי התאונה. כן, חזקה עליה כי לו אכן נפלה טעות בהחלטתה הייתה מעלה טענה זו בהזדמנות הראשונה שנקרתה בפניה ופועלת על מנת להשיב את הכספים שהעבירה, לכאורה, בשגגה. זו אף זו, מן הראוי היה כי צד ג' 4 יבהיר במסגרת הדיון כיצד נפל לידי טעות בהבנתו את נסיבות אירוע התאונה, זולת הסתמכותו על גרסת התובעים אשר כאמור נרקמה בעצה אחת עם סוכן ביטוח.
12. אשר על כן, אני דוחה את התביעה נגד הנתבעת וקובעת כי האחריות לתאונה נשוא תביעה זו רובצת לפתחו של צד ג' 3. מאחר שהנתבעת העבירה לתובעים את סכום הפיצוי כמימון ביניים בהתאם להחלטתי מיום 1.5.12, אני מורה כי צד ג' 4, המבטח את רכב צד ג' 3, יעביר לידי הנתבעת בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, סך של 3,699 ששולם לידי התובע 1 וסך של 10,746 ששולם לידי התובע 2 ובסך-הכל סכום של 14,445 ש"ח.
צד ג' 4 תשלם הוצאות בסך 750 ש"ח לכל אחד מהצדדים, קרי לנתבעת, לצג ג' 1 לצד ג' 2. לצד ג' 3 תשלם הוצאת בסך 300 שקלים והכל בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.
זכות בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.
ניתן היום, י"ג טבת תשע"ג, 26 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
