פסק-דין בתיק תק 2791/02 - פסקדין

1.         בתביעה שבפני עותר התובע לפיצוי כספי ודמי נזק שמקורם בגרירת מכונית שבבעלותו, ממקום חנייתה , שלא כדין.

2.         מכתב התביעה עולה, כי בתאריך 30/9/01 נגררה מכונית  התובע ממקום חנייתה בחניון המשותף לבניינים הבנויים ברח' בן צבי בגבעתיים (להלן - "החניון") והושמה במגרש חנייה נטוש  המצוי בקרבת מקום.

            מתברר - כך לתובע - כי הנתבעת שכרה את שרותיו של גורר ובאמצעותו גררה מספר כלי רכב בכלל אלה  מכוניתו של התובע.

            לטענת התובע, גרירת מכוניתו ממקום חנייתה בחניון, נעשתה שלא כחוק ובלא סמכות ובשל כך הוא זכאי מהנתבעת לתשלום הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהגרירה האמורה.

            לדבריו, כתוצאה מגרירת המכונית והפקרתה במגרש החנייה  הנטוש,  נפרץ תא המטען וניטלו ממנו ציוד ואביזרים המוערכים על ידי התובע בסך כולל של 4,000 ש"ח.  

            בנסיבות אלה, עותר התובע לחייב הנתבעת בתשלום הנזקים המפורטים לעיל כמו גם בתשלום עוגמת הנפש שנגרמה לו המוערכים על ידו בסך 1,000 ש"ח.

3.         בכתב הגנתה, לא הכחישה הנתבעת כי מכונית התובע נגררה מהחניון בהוראתה וכי היא שכרה את שירותיו של הגורר, ברם טוענת היא, כי עשתה כן כדין, על דעת וועדי הבניינים ולאחר התייעצות עם קצין  משטרה.

            לטענת  הנתבעת, מכונית התובע אינה אלא גרוטאה, אשר עמדה בחניון תקופה ארוכה כאבן שאין לה הופכין וככזו היוותה מטרד וסכנה תברואתית.

            בנסיבות אלה - כך לנתבעת - היא היתה רשאית לפנות המכונית מהחניון הואיל וזו היוותה מטרד לכל דיירי הבית.

            הנתבעת הכחישה את טענת התובע כאילו המכונית ניזוקה כתוצאה מהגרירה או כי ניטל מתא המטען ציוד כלשהו.

            בשל הטענות האמורות עותרת הנתבעת לדחות התביעה תוך חיוב התובע בהוצאות משפט.

4.         ייאמר מיד, כי הנני דוחה על הסף את טענת הנתבעת לפיה היא היתה רשאית להורות על גרירת המכונית מהחניון והנני קובע כי פעולת הגרירה נעשתה שלא כדין וללא זכות חוקית.

            אף אם אניח לטובת הנתבעת, כי מכונית התובע היתה גרוטאה - דבר שלא הוכח כלל ועיקר - והיוותה מטרד לרבים, אין בהנחה זו כדי להקנות לנתבעת הסמכות להורות על גרירת המכונית.

            סילוקם של מטרדים כאלה ואחרים, צריכים להיעשות על ידי הרשות המוסמכת לכך, קרי: העיריה או המועצה המקומית ואל לו לאדם פרטי - יהא מעמדו אשר יהא - לעשות דין לעצמו, ליטול  רכושו של האחר ולהעבירו ממקום למקום בלא רשותו.

            לשם כך קיימת הרשות המוסמכת הפועלת על פי דין והיא  - ורק היא - רשאית (ואף חייבת מתוקף תפקידה) להסיר מטרדים כאלה ואחרים המצויים בתחום שיפוטה בהתאם לנוהלים ולחוקי העזר החלים.

            אין להעלות על הדעת, כי אזרח או ועד בית יחליטו על דעת עצמם כי חפץ זה או אחר מהווה מטרד וינקטו בפעולות שיש בהן כדי לפגוע ברכושו של האחר בלא דין.

            הגם שהנתבעת, בנידון דידן, פעלה על דעת דיירי הבית ואף התייעצה - לטענתה - עם קצין משטרה, אין ולא היה בכל אלה כדי להקנות לה הסמכות להורות על גרירת מכונית התובע.

            אני קובע, איפוא, כי גרירתה של המכונית ממקום חנייתה בחניון נעשתה שלא כדין וללא זכות חוקית לעשות כן.

5.         חרף מסקנתי האמורה, לא מצאתי, כי יש להעתר לתביעת התובע לתשלום הנזקים להם עותר בתביעתו הואיל וזה האחרון לא השכיל להוכיח, אף לא לכאורה, קיומו של נזק ממוני כלשהו.