פסק-דין בתיק תק 1674/03

התובעת הגישה תביעה על סך 3,031 ש"ח כנגד הנתבעים; 700 ש"ח בגין השתתפות עצמית לתיקון הנזק במוסך, 1,503 ש"ח בגין השתתפות עצמית בגין ירידת ערך הרכב ו- 828 ש"ח בגין הפסד הנחת העדר תביעות למשך 3 שנים.

התובעת טענה בכתב תביעתה, כי בעת שנסעה במכוניתה בכביש החוף ליד נתניה, היא עמדה בפקק תנועה ולפתע נחבטה מכוניתה מאחור וכתוצאה מכך נגרמו למכונית של התובעת נזקים כפי שפורטו בדו"ח השמאי אשר צורף לתביעה כנספח 1.

בפיסקה השניה בנימוקי התביעה נטען, כי הנתבע מס' 3 נסע ברכב של הנתבעת מס 4 אשר נהדף ע"י רכב שהיה מאחוריו, רכב של הנתבע מס' 1 והוא זה שגרם לתאונה בגלל שנסע בחוסר זהירות ומבלי לשים לב למתרחש בדרך לפניו.

כמו כן נטען בכתב התביעה, כי סוכן הביטוח של התובעת פנה לנתבעת מס' 2 אשר ביטחה את הנתבע מס' 1 והנתבעת מס' 2 הודיעה, כי הנתבע מס' 1 אינו אחראי לתאונה.

הנתבעים 1 ו- 2 הגישו תחילה כתב הגנה כללי וסתמי ללא התייחסות לטענות עובדתיות כלשהן.

הנתבעים 3 ו- 4 הגישו כתב הגנה ובו הכחישו אחריות ישירה לתאונה ובסעיף 2 נטען בנוסף, כי לפי תאור התאונה, כפי שנמסר ע"י שוכר הרכב, ארעה תאונת שרשרת כתוצאה מהבלימה הפתאומית של רכב הנתבע מס' 1 אשר פגע ברכב השכור בחלקו האחורי והטיח את הרכב לעבר רכב התובעת.

בשלב מאוחר יותר, הוגש כתב הגנה נוסף מטעם הנתבעים 1 ו- 2 ובו נטען, כי התאונה ארעה בשעה שהכביש היה עמוס ברכבים ועל כן נוצר בכביש פקק תנועה אשר האט את מהירות נסיעתם של רכבים בכביש וכן נטען, כי לאור זאת התנועה הייתה איטית ועל כן הנסיעה של הנתבע מס' 1 הייתה במהירות איטית.

כמו כן נטען בכתב ההגנה "הנוסף", כי לפתע הבחין הנתבע 1 כי רכבו של הנתבע 3 פגע ברכבו האחורי של רכב התובעת וכתוצאה מכך בלם את רכבו, אך לא הספיק לבלום ופגע בחלקו האחורי של רכב הנתבע 3.

בכתב הגנה טענה חלופית, לפיה, מוכחשים סכומי התביעה, כאשר בסעיף 6 טענה, לפיה, ירידת הערך שנגרמה לרכב התובעת אינה עולה על 2.5%, ומאחר והתובעת פוצתה מידי מבטחיה בגין שעור זה, אין היא זכאית לפיצוי נוסף.

בסעיף 7 בכתב ההגנה נטען, כי מוכחש סך של 828 ש"ח בגין הפסד הנחה והעדר תביעות מאחר ומדובר בנזק עתידי אשר טרם נראה, אלא בכפוף להמצאת פוליסה המעידה על הפסד זה.

הנתבעים 1 ו- 2 לא הכחישו את הנזק אשר נתבע בסך של 700 ש"ח בגין השתתפות עצמית בגין תיקון הנזק במוסך.

במהלך הדיון הוגשו תמונות קדמיות ואחוריות של הרכב מסוג "רנו" שבו נהג הנתבע מס' 3. עיון בתמונות מגלה,כי בחלק האחורי של הרכב שבו נהג הנתבע מס' 3 פגיעה חזקה מאוד.

לאור הפגיעה החזקה הנ"ל, אינני מקבל את טענת הנתבע מס' 1, לפיה, נסע במהירות איטית בשל הפקק ועומס התנועה.

הנתבע מס' 4 העיד במהלך הדיון, כי הוא לא זכר אם היה בעצירה מלאה או קרוב לעצירה וכי נסע במהירות של 4-10 קמ"ש.

הנתבע מס' 4 הוסיף והעיד, כי הוא הרגיש חבטה בעוצמה גבוהה מאחורה וכתוצאה מכך רכבו נהדף לרכב שלפניו.

הנתבע מס' 1 העיד, כי הוא נסע בפקק בנסיעה איטית והרכב שלפניו בלם, אך הוא לא הספיק לבלום.

הנתבע מס' 1 הוסיף, כי להערכתו הנתבע מס' 4 התנגש ברכב שלפניו והוא התנגש ברכב של הנתבע מס' 4.

הנתבע מס' 4 הוסיף, כי לפני שרכבו נפגע, רכבו היה כ 2 מ' מאחורי רכבה של התובעת.

מעדותו של הנתבע 1 עולה, כי הנתבע מס' 4 התנגש ברכב שלפניו והוא התנגש ברכב של הנתבע מס' 4.