פסק-דין בתיק תק 1263/02 - פסקדין

התובע רכש מאת ארקיע אינטרנשיונל 1981 בע"מ (להלן: "הנתבעת"), שני כרטיסי טיסה בטיסת שכר מנמל התעופה בן גוריון לפריז וחזרה. הכרטיסים נרכשו ביום 5.1.00.

התובע יצא לפריז, בטיסה שהתקיימה ביום 6.1.00. על פי המצוין בכרטיס הטיסה, אמור היה התובע לשוב ארצה, ביום 9.1.00, בטיסה שאמורה היתה לצאת מפריז בשעה       23:00. שעת הטיסה מפריז, הוקדמה לשעה 15:25. התובע שהחמיץ את הטיסה, נאלץ לטענתו, לרכוש שני כרטיסי טיסה  חלופיים באל-על, על מנת לשוב ארצה.

התובע טען כי נסיונותיו לאשרר את הטיסה, לא צלחו שכן קו הטלפון היה תפוס ולאחר מכן, עם כניסת השבת, לא היה מענה.

כן טען התובע, כי הנתבעת התרשלה בהנפקת כרטיס טיסה, בו צויינה שעת הטיסה לא נכונה, שכן לטענתו, בעת שרכש את כרטיס הטיסה, ביום 5.1.00, כבר היה ידוע לנתבעת על השינוי בשעת הטיסה.

את טענתו זו, סומך התובע על הודעת פקסימליה מיום 4.1.00, שנשלחה על ידי "איסתא ליינס, חברת הנסיעות של הסטודנטים בישראל בע"מ" (להלן: "איסתא"), לנתבעת ובה מצוין השינוי בשעת הטיסה.

הודעת הפקסימליה האמורה, על גביה מופיע אישור של עובדת "איסתא", כי אכן נשלחה למכותבים וביניהם לנתבעת, ביום 4.1.00, הוגשה וסומנה ת/ 1.

הנתבעת טוענת, כי מדובר בטיסת שכר, שמחירה זול יותר מטיסה סדירה ולכן ועל פי תנאי ההתקשרות, נתונה למוביל האוירי, הזכות לשנות את מועדי הטיסה ללא כל הודעה מוקדמת, (ראה סעיף 8 לתנאי ההתקשרות נ/1).

כן טוענת הנתבעת, כי כפי שמצוין במפורש, בתנאי ההתקשרות, חלה חובה על הנוסע לאשרר את טיסתו 72 שעות, לפני מועד ההמראה וכי אם היה התובע מאשרר הטיסה כנדרש, כפי שעשו הנוסעים האחרים, היה נמסר לו , על השינוי בשעת הטיסה.

הנתבעת מוסיפה וטוענת, כי ההודעה על השינוי במועד הטיסה, נמסרה לה על ידי מארגנת הטיסה, "איסתא", רק ביום 6.1.00 בשעה 11:43, בעת שהתובע כבר היה בדרכו לפריז בטיסה שיצאה בשעה 12:00.

הנתבעת צרפה כנספח ב' לכתב הגנתה, הודעת פקסימליה שנשלחה על ידי "איסתא", ביום 6.1.00 בשעה 11:43 ובה הודעה על שינוי שעת הטיסה האמורה.

אכן צודקת הנתבעת בטענתה, כי בישיבת יום 14.5.02, נדחה הדיון על מנת שהתובע ידאג לזימון נציג חברת "איסתא", לעדות ולהמצאת המסמך המקורי, שלטענתו נשלח לנתבעת ביום 4.1.00, באשר לשינוי מועד הטיסה.

האישור של עובדת חברת "איסתא" כי: " המכתב הנ"ל אכן יצא לכל המכותבים ב - 4.1.00" כפי שנרשם על גבי ת/1, אין בו די להוכחת טענתו של התובע, כי הנתבעת ידעה על הקדמת מועד הטיסה בטרם רכש את הכרטיסים, ביום 5.1.00, שכן הגב' קריסטל, החתומה על האישור, לא הובאה לעדות ולמצער לא צורף אישור, כי הודעת הפקסימליה האמורה התקבלה על ידי הנתבעת.

יש טעם בטענת הנתבעת, כי לו היתה ההודעה מתקבלת, לא היה צורך בהודעת הפקסימליה הנוספת, מיום 6.1.00, שצורפה על ידי הנתבעת, כנספח ב' לכתב ההגנה ובה הודעה דחופה על השינוי בשעת הטיסה.

זאת ועוד, הפנתה נציגת הנתבעת, להודעת פקסימליה שהתקבלה על ידי הנתבעת,             ב - 4.1.00  והוגשה בישיבת יום 14.5.02, על פיה שעת הטיסה הנקובה הינה 23:00.

אשר על כן, נראה כי טענת התובע, כי הנתבעת ידעה על השינוי בשעת הטיסה, עוד ביום 4.1.00, בטרם רכש את כרטיס הטיסה, לא הוכחה.

יחד עם זאת, אני סבורה כי בנסיבות העניין,  גם אם ההודעה על השינוי בשעת הטיסה, נמסרה לנתבעת ביום 6.1.00, היה עליה לפעול באופן סביר, על מנת להודיע לתובע, שרכש את הכרטיסים יום קודם לכן ונמצא בדרכו לפריז, על השינוי האמור וזאת במיוחד לאור העובדה, שמדובר בנסיעה קצרה לסוף שבוע.

אף אם לטענת הנתבעת, ההודעה על השינוי בשעת הטיסה התקבלה אצלה לראשונה          ב - 6.1.00 בשעה 11:43, בסמוך למועד יציאתו של התובע מהארץ, בטיסה שיצאה בשעה 12:00, הרי ניתן ואפשר היה למסור לתובע את ההודעה על השינוי במועד הטיסה חזרה, במהלך הטיסה.

כן היתה הנתבעת יוצאת ידי חובתה, אם היתה מנסה ליצור קשר עם התובע, או מי מקרובי משפחתו בארץ, על מנת להודיע על השינוי במועד הטיסה.

אלא שהאחריות בנסיבות הענין, אינה מוטלת במלואה על הנתבעת והתובע שלא אישרר את הטיסה כנדרש וכמצוין בתנאי ההתקשרות ועל גבי הכרטיס, נטל על עצמו סיכון.