פסק-דין בתיק תק 12600/01

1.         בתביעה שבפני עותר התובע להשבת כספים ולפיצוי כספי שמקורם  "ברשם  וידאו" אשר  נרכש אצל הנתבעת.

2.         על  פי הנטען בכתב התביעה, רכש התובע, ביום 16/4/01, מהנתבעת  רשם וידאו מסוג 2700   DV-AC (להלן - " המכשיר") בסכום כולל של 12,217  ש"ח.

            המכשיר נועד - כך על פי  כתב התביעה -  לשם  עריכת מערכי שיעור באמצעות סרטי וידאו שצולמו ע"י התובע.

            לטענת התובע, כשלושה שבועות לאחר רכישתו נתברר לו, כי המכשיר  פגום הואיל והקלטות אותם צילם לא  נקראו בו בצורה  תקינה.

            התובע פנה לנתבעת על מנת שזו תחליף המכשיר באחר, אולם זו האחרונה סירבה לעשות כן בטענה, כי המכשיר תקין והפגם, מקורו, בקלטות  הוידאו אותן  צילם התובע.

            לדברי התובע סירוב  של הנתבע   להחלפת  המכשיר באחר, היתה שרירותית זאת מבלי שתבדוק המכשיר בדיקה של ממש וזו הסתפקה בבדיקה שטחית באמצעות קלטות שהיו ברשותה.

            לטענת התובע, פניותיו הרבות לנציגי  הנתבעת להחלפת המכשיר בחדש לא נענו והוא נתקל ביחס פוגע  ומזלזל לאורך תקופה ארוכה.

            בשל המחדלים  האמורים ולנוכח העובדה, כי  המכשיר שרכש אינו ממלא את ייעודו עותר התובע לחייב הנתבעת להשיב לו  את עלות המכשיר ולפצותו  בגין הנזקים הכספיים שנגרמו  לו בסך כולל של 16,500 ש"ח.

3.         מנגד, טוענת הנתבעת בכתב הגנתה, כי  לא הוכח  כלל שהמכשיר שסופק  לתובע  פגום וזה האחרון דרש החלפתו בחדש עוד בטרם בוצעה בדיקה יסודית למכשיר.

            לדבריה, התובע  סירב במפגיע למסור לה את  המכשיר לבדיקה יסודית כך שלא ניתן  לקבוע בוודאות האם המכשיר פגום אם לאו.

            לטענתה, מבדיקה שטחית שערכה, בנוכחות התובע, אין זה  מן הנמנע , כי מקורו של הפגם הינו בקלטות הוידאו שצולמו  ע"י התובע.

            בשל הטענות  האמורות  עותרת  הנתבעת לדחות התביעה ולחייב  התובע בהוצאות. 

4.         אחר  שבחנתי את טענות הצדדים, עיינתי  בנספחים לכתבי הטענות ובמסמכים  שהוגשו במהלך שמיעת הראיות  ולאחריהם ולהלן מסקנותי:

5.         ייאמר מייד, כי הנני דוחה  את עתירת  התובע להשבת עלות המכשיר ולפיצויי כספי הואיל וזה האחרון לא הוכיח תביעתו.

            לבד  מטענות סתמיות בכתב  התביעה, כי המכשיר שסופק  לו היה פגום, לא השכיל התובע לצרף לתביעתו ראייה כלשהי  כי  אומנם המכשיר פגום ו/או שאינו ממלא אחר  ייעודו.

            כידוע לכל, הנטל להוכחת התביעה מוטל על כתפי התובע וככזה עליו להוכיח, כי המכשיר אשר סופק  לו ע"י הנתבעת היה פגום.

            דא עקא, כי התובע  לא המציא לבית המשפט חוו"ד של מומחה או ראיה אחרת כלשהי  שיש בה כדי לאשש טענתו בדבר אי תקינות המכשיר.

            זאת ועוד, אף לטענת  התובע, המכשיר לא  נבדק ע"י הנתבעת ביסודיות ובשל כך טוען בתביעתו כי זו האחרונה לא היתה רשאית לקבוע כי מקור הפגם מצוי בקלטות  הוידאו אותן  צילם.

            בנסיבות אלה, נבצר ממני הבן מה  ראה התובע לדרוש מהנתבעת להחליף המכשיר סופק לו במכשיר חדש בטרם הוברר -  בוודאות - כי המכשיר פגום?!