פסק-דין בתיק תק 12452/02

התובעת החזיקה בשני כרטיסי אשראי שהונפקו ע"י הנתבעת, חברה בע"מ להנפקת כרטיסי אשראי.

ביום 24.7.01 דיווחה התובעת לנתבעת על אובדן כרטיס אשראי. לטענת התובעת, "הכרטיס נשכח על דלפק באיזו חנות".  לאחר אותו דיווח בוצעו בכרטיס מספר עסקאות, בסכומים פעוטים, לאורך מספר חודשים.

ביום 14.12.01 הודיעה התובעת לנתבעת על גניבת כל ארנקה ובו מצוי כרטיס אשראי נוסף שהיה ברשותה.

חרף הודעת התובעת לנתבעת על ביטול כרטיסי האשראי המשיכה הנתבעת לחייב את חשבונה של התובעת עבור פעולות שבוצעו בכרטיס לאחר מועד ההודעה.

מששבה התובעת ופנתה טלפונית לנתבעת בדרישה לביטול החיובים הוזמנה להתייצב במשרדי הנתבעת עוד באותו יום ובדחיפות וכך עשתה.

התובעת נחקרה במשרדי הנתבעת על ידי גב' בשם נעמה וכן על ידי אדם נוסף ולאחר דיונים נאלצה לחתום על מסמך ובו התחייבה לוותר על הכספים בהם חויבה. התובעת  הוסיפה וטענה כי חתמה על המסמך תוך אילוץ ולאחר שהופחדה על ידי נעמה ואותו אדם .

באותו מעמד ביקשה התובעת להיבדק במכונת אמת אולם הנתבעת סירבה לכך.

זמן מה לאחר מכן פנתה התובעת להתייעצות אצל עו"ד אשר המליץ בפניה להגיש תלונה במשטרה כנגד עובדי הנתבעת וככה כן עשתה.

 כן דרשה התובעת, הן בעצמה והן באמצעות עורך דינה, את השבת התשלומים בהם חויבה.

לאחר פניות חוזרות ונשנות של עוה"ד השיבה הנתבעת לתובעת את התשלומים בגין העסקאות שבוצעו לאחר מסירת ההודעות.

פניות התובעת לנתבעת להשבת שכרו של עורך הדין בסך של 2,000 ש"ח בצירוף מע"מ נדחו על ידה .

התובעת הגישה תביעתה זו להשבת הסך הנ"ל ולפיצוי בסך 5,000 ש"ח בגין הפגיעה בשמה  הטוב, השפלה , פגיעה נפשית והוצאות נלוות שנגרמו לה בעקבות הטיפול בהשבת הכספים.

עד כאן טענות התובעת.

הנתבעת אינה חולקת על טענת התובעת ולפיה מסרה לה הודעות על גניבת כרטיסי האשראי.

מסתבר כי לאחר גניבת הכרטיס הראשון בוצעו בכרטיס מספר עסקאות, בסכומים פעוטים, לאורך מספר חודשים. בבדיקת הנתבעת הסתבר לה כי הנתבעת בצעה בעבר מספר לא מבוטל של פעמים עסקאות בחלק מן החנויות בהן בוצעו עסקאות גם לאחר ביטול הכרטיס.

לאור זאת הוזמנה התובעת לפגישה עם נציגת הנתבעת (נעמה) אשר אף היא העידה בפני.

כן מסתבר כי רק ביום 29.1.02 פנתה התובעת לנתבעת בטענה שבכרטיס הראשון שנגנב בוצעו מספר עסקאות, שלא על ידה. באותו יום העלתה התובעת טענות בקשר לכרטיס השני שנגנב שבוצעו עסקאות שלא על ידה.

מבירור שעשתה הנתבעת עם בית העסק "קרנבל החיות", אשר לגבי רכישה בו התכחשה בו התובעת, נמסר לנתבעת, כי מי שביצע את העסקה הוא "בחור, שבד"כ מגיע עם אמא שלו". המוכרת בבית העסק מסרה תיאור  "האם" .

תיאור המוכרת היה זהה לתיאור התובעת שמסרה פקידת סניף הבנק, בו מתנהל חשבונה של התובעת, עם זאת, מהסניף נמסר כי אותו בחור הינו בן זוגה של התובעת.