פסק-דין בתיק תק 1111/02 - פסקדין

בפני תביעה לפיצוי על נזקים שנגרמו לרכבו של התובע, כטענתו, בתאונת דרכים בה הוא טוען, כי הנתבע 1 פגע ברכבו מאחור והדפו לעבר רכב שלישי, וכתוצאה מכך נגרמו נזקים בחלק האחורי של רכבו, כמו גם בחלק הקדמי.

הנתבעים מתגוננים בטענה כי אמנם רכבם נסע מאחורי רכבו של התובע, עצרו בצומת, ובהתחלף האור לירוק החלה תנועה לזרום, הרכב הראשון בשיירה, בלם פתאום עקב היות הולך רגל במעבר החצייה וכי התובע בלם מאחוריו ופגע בו וכי הנתבע 1 עצר מאחורי רכב התובע מבלי לנגוע או לפגוע בו.

בישיבת יום 6.5.02 הודיע התובע, כי הנתבע הועמד לדין בביהמ"ש לתעבורה בת"א וביקש להמתין לתוצאות המשפט הפלילי.

בישיבת יום 6.10.02 התייצבו בפני הצדדים והתובע צירף לתיק ביהמ"ש כתב אישום כנגד הנתבע בגין עבירות של אי שמירת מרחק, ונהיגה בחוסר זהירות, ונטען בסעיף 3 לכתב האישום, כי הנתבע התקרב לתובע יתר על המידה, פגע בו והדף אותו לעבר הרכב שהיה לפניו. 

הנתבע, לא התייצב לדיון בביהמ"ש לתעבורה ונידון בהעדרו.

נציגת הנתבעת טענה, כי ההרשעה היתה בהעדר, ואין לה ערך ראייתי, שכן אין בממצאים ובמסקנות אשר על פי סעיף 42 לפקודת הראיות יהוו ראייה לכאורה כנגד הנתבע.

כמו כן הודיעה כי הנתבע פנה לביהמ"ש לתעבורה בבקשה לבטל את ההרשעה, וביקשה לדחות פעם נוספת ובמהלך הזמן עד לישיבה יחליטו הצדדים בין לפשרה ובין לבדיקת פוליגרף.

היום הופיעו בפני הצדדים ומתברר, כי הנתבע אכן פנה לביהמ"ש לתעבורה בבקשה לבטל את פסק הדין ובקשתו נדחתה.

נותר בפני פסק דין בפלילים, אשר מרשיע את הנתבע ואשר ניתן בהעדרו.

בלי קביעת ממצאים ומסקנות לגבי טענות הצדדים באשר לארוע התאונה.

הנהגים העירו בפני היום, וכל אחד מהם הביא לעזרתו עד נוסף.  עדו של התובע מעיד כי הוא נפגע מאחור על ידי התובע, הסתכל במראה וראה את התובע ועוד רכב מסחרי מאחוריו.  הוא גם טוען שהתובע נפגע והובילו אותו באמבולנס.

עד התביעה אינו מוסר דבר וחצי דבר לגבי טענת התובע בדבר פגיעה מאחור.

עד ההגנה מספר 2, שהינו אחיו של הנתבע, ונסע עימו ברכב טוען שרכבם נעצר מאחורי רכב התובע מבלי לגעת בו וכי הם עצרו וירדו כדי לראות מה קרה.

כמו כן עיינתי בתמונות הנזק ברכבו של התובע, ובחוות הדעת של השמאי שהגיש לי. התובע מנסה להגזים את נזקיו ולהאדיר אותם שכן הוא טוען כי הרדיו והמונה של המונית יצאו ממקומם בגלל עוצמת המכה, כאשר עד התביעה שלו אומר כי לרכבו לא נגרם כל נזק משמעותי מאחור והוא העריך את נזקו בסך של 160 ש"ח.

כיצד זה מתיישבת הטענה של התובע כי הוא סבל חבטה קשה מאוד, שהדפה אותו לעבר רכב העד שלו עד כדי כך שהרדיו והמונה נתלשו ממקומם והוא נזקק לטיפול רפואי, עם העובדה כי ברכב שלפניו לא נגרם כמעט נזק.  לתובע פתרונות.

מאידך, על פי חוות הדעת של השמאי הנזק בחזית רכבו של התובע הינו כ- 2000 ש"ח הכולל מגן קידמי, סורג חזית חיצוני וסורג חזית פנימי.

ברור לי, כי מנזקים כאלה בחזית רכבו של התובע מהתנגשות עם רכב העד מטעם התובע, חייבים להגרם ברכבו של העד התובע נזקים משמעותיים. דבר זה לא קרה.

כמו כן עיינתי בתמונות הנזק של התובע בחלק האחורי של רכבו ובקושי ניתן להבחין בכיפוף קטן בלוחית הזיהוי ואולי סדק  בפנס האחורי השמאלי.

נזקים אלו אינם מתיישבים עם הטענה, כי הרכב נפגע מאחור ונהדף לעבר הרכב שלפניו בצורה שגרמה  לתלישת הרדיו המונה , פגיעה גופנית בתובע ונזק בחזית   רכב התובע בסכום של 2000 ש"ח.