פסק-דין בתיק תמש 40340/08

בפני 4 תביעות. שלוש שהגישה התובעת, אשתו של המנוח י.ש. ז"ל, ותביעה שהגישו שלושת ילדיו, יורשיו הנתבעים בתביעות לעיל וזאת על פי המפורט:

א.         עז XXX למזונת מן העזבון בסך 28,850 ש"ח לחודש.

ב.         תמ"ש XXX לכתובה מתוך העיזבון. התביעה הייתה מלכתחילה  על סך של תשעה וחצי מיליון שקלים אך בשל אי תשלום האגרה ובקשת המחיקה הועמדה על סך של 850,000 ש"ח.

ג.          תמ"ש XXXX תביעה לסעד הצהרתי הקובע כי מחצית הזכויות בדירה הידועה כגוש XXXX חלקה XXXX ברח' XXX בXXXX(להלן: "הדירה") שייכות לתובעת.

ד.         תמ"ש XXXX שהוגשה על ידי היורשים לסילוק יד מהדירה הרשומה בבעלותם ותביעה לדמי שימוש ראויים בשל השימוש שעושה התובעת (הנתבעת בתביעה זו) בדירה.

מבוא

התובעת היא אשתו של המנוח י.ש. ז"ל (להלן: "המנוח"). השניים נישאו ב - 25.9.90 כשלמנוח היו אלו נישואיו השלישיים לאחר שהתאלמן משתי נשותיו הקודמות. אשתו הראשונה היא אמם של הנתבעים. לתובעת היו אלו נישואיה השניים לאחר שהתגרשה מבעלה אבי ילדיה.

המנוח  היה רופא, פסיכיאטר, עבד במערכת הציבורית וניהל קליניקה פרטית במשך כ - 40 שנה וזאת שנים רבות בטרם הכיר את התובעת.

בשנת 2001 חלה המנוח במחלת הסרטן והמשיך לתפקד באופן עצמאי עד סמוך למותו (פרוטוקול מיום 6 ספטמבר עמ' 5 מול שורות 26 ואילך). על פי עדות שכניו הוא המשיך לצאת להליכות כחלק מפעילות ספורטיבית, עד סמוך למותו (פרוטוקול מיום 15 ספטמבר עמ' 7 מול שורות 1 ואילך וכן פרוטוקול מיום 19 ספטמבר בעמ' 42 מול שורות 1 ואילך).

 עובר לנישואיו  לתובעת התגורר המנוח בדירה ברח' XXXX ב XXXXשהייתה רשומה על שם ילדיו.  הדירה הועברה לבעלותם מסבם וזאת עוד   בשנת 1975 כשהנתבעים היו קטינים. למעשה העביר להם סבם את הבעלות בכל הבניין שהיה רשום עד 1991 כיחידה אחת ובאותה שנה נרשם כבית משותף. (ראה: נסח רישום המקרקעין נספח ג' לסיכומים).

מאחר והתובעת ביקשה להתגורר בXXXX, בהסכמת ילדיו נמכרה דירה אחת בXXXX (ראה הסכם המכר נספח ז' לסיכומים בו מצוין מפורשו שהמנוח מחזיק בדירה בעוד ילדיו הם הבעלים) ובמקומה נרכשה הדירה בXXXXנשוא תביעה זו .

"הדירה" נרכשה כשלושה חודשים לפני נישואי הצדדים ונרשמה על שם ילדי הנתבע תחת הדירה בXXXX שהייתה רשומה על שמם , זאת בניגוד לטענת התובעת בתביעותיה ש"הדירה" נרכשה לאחר הנישואין, טענה ממנה חזרה במהלך עדותה בבית המשפט (עמ' 3 מול שורות 1 ואילך,לפרוטוקול מיום 6.9.2010 וכן נספח טז לכתב התביעה של התובעת).

המנוח הציע לתובעת  לרכוש את "הדירה" במשותף  עם בנו  ולרשום את המחצית על שמה אך היא סירבה משום שלא הייתה מעוניינת למכור את דירה שבבעלותה ברח' XXXX בXXX(עמ' 4 לפרוטוקול מיום 6.9.2010 וכן ראה  מכתב מיום 23.1.2003, נספח כו'  לתביעה הרכושית, מיום 23.1.2003 שכתב המנוח ) הדירה שלה נשארה בבעלותה.

"הדירה" רשומה כאמור על שם הנתבעים ונרכשה כאמור לפני נישואי המנוח לתובעת. ממכירת דירה קודמת שהייתה בבעלות הנתבעים.

זאת ועוד, אל כתב התביעה בתביעה הרכושית צרפה התובעת נספח כ', מכתב שכתבה אל ילדיו של המנוח בחודש דצמבר 1990 בו נכתב בהי לישנא:

" למען הסדר הטוב הנני מאשרת כי לא רכשתי ולא ארכוש כל זכויות בדירה האמורה לרבות מכח היותי נשואה לאביכם וכי מעמדי בדירה יהיה של בר רשות ,ללא תמורה, בלבד הרות תהיה ניתנת לביטול בכל עת וללא תמורה ואו פיצוי על ידי אביכם ואו על ידכם...."

על המכתב חתומים הנתבעים כמי שמאשרים את ההסכמות.

הנספח נכתב  שלושה חודשים לאחר נישואי הצדדים .

המנוח מצא לחזור על הפרטים הללו  במכתב שכתב ביום  23.1.03 לאחר מחלתו, הוא אף מבהיר באותו מכתב ( נספח כו' לכתב התביעה הרכושית של התובעת) כי לחץ על ילדיו למכור את דירתם כדי לרכוש את "הדירה" משום שחשש לאבד את  התובעת אותה אהב והמשיך לאהוב עד יום מותו. הוא אף מסביר מאלו כספים שיפץ את "הדירה" וכיצד הם הוחזרו לו על ידי ילידיו.