תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה ראשון לציון
|
11-05-33818
02/10/2013
|
בפני השופט:
אסתר שטיין
|
| - נגד - |
התובע:
ד.ש
עו"ד אבי גפן
|
הנתבע:
ח.ש
עו"ד שאול דחבש
|
| פסק-דין |
הקדמה
1. בפני ביהמ"ש בקשה לצו ירושה (ת"ע 33818-05-11) שהוגשה ע"י התובע, בנם של המנוחה ע.ש ז"ל (להלן: "
המנוחה") ושל הנתבע.
המנוחה נפטרה ביום
12/11/10 לאחר שנטלה מנת יתר של אינסולין. המנוחה היתה רופאה במקצועה.
2. בעת הגשת הבקשה למתן צו ירושה ציין התובע שלמנוחה לא היה בן זוג בשעת פטירתה, למרות שהנתבע היה נשוי למנוחה במועד הפטירה. התובע סבר, כי לא ניתן להתייחס לנתבע כאל בעלה של המנוחה, מאחר שהנתבע עזב את ישראל כחודשיים לפני הפטירה ועבר להתגורר ברומניה עם בת זוג אחרת.
3. התובע טען גם שפטירתה של המנוחה היתה פועל יוצא מהתנהלות הנתבע שלא ענה לה על מכתביה, לא התייחס לפניותיה ולא שמע לאזהרות ילדיו וכלתו, ובמיוחד בנו הקטין, שהבהירו לו שהמנוחה עומדת להתאבד באם לא ישוב.
4. הנתבע הגיש התנגדות לבקשה לצו ירושה (ת"ע 33828-05-11) במסגרת ההתנגדות עתר הנתבע למתן צו ירושה על פי הוראות חוק הירושה התשכ"ה-1965 (להלן:
"חוק הירושה"). דהיינו, הנתבע טען, שיש לתת לו את חלקו בעיזבון, אותו הוא זכאי לרשת כבעלה של המנוחה.
למען שלמות התמונה יצוין, כי בעניין העיזבון הוגשה בקשה למינוי מנהל עזבון זמני וב"כ הצדדים מונו כמנהלי עזבון.
5. במסגרת פסק הדין, על ביהמ"ש לבחון את הסוגיות הבאות:
א) האם זכאי הנתבע לקבל חלק בעיזבון המנוחה, מאחר שהיה נשוי למנוחה בעת הפטירה, או, שבנסיבות המקרה, לנוכח התנהלות הנתבע, ניתן לומר, כי באופן מהותי, לא היה למנוחה בן זוג בעת פטירתה.
ב) האם לנוכח נסיבות מותה של המנוחה, שנטלה מנת יתר של אינסולין כשהבינה שהנתבע אינו מתכוון לשוב ולחיות איתה, ולנוכח סירובו של הנתבע ליצור קשר עם המנוחה, גם כשהובהר לו שהיא עשויה לעשות מעשה נואש, זכאי הנתבע לרשת את עיזבונה.
רקע עובדתי
6. המנוחה והנתבע היו זוג נשוי ונולדו להם 3 ילדים: ד. (התובע) ר. וב. (קטין בעת הגשת
הבקשה). המנוחה היתה רופאה במקצועה ואילו הנתבע עבד בעבודות שונות. מקום עבודתו האחרון בטרם פטירת המנוחה היה ברומניה.
7. ביום 16.9.2010 עזב הנתבע את דירתם של הצדדים כדי לנסוע לרומניה. בהגיעו לשדה התעופה הודיע למנוחה שנסיעה זו שונה מקודמותיה, מאחר שברצונו להיפרד ממנה ולעבור להתגורר ברומניה.
לא היה זה המשבר הראשון בחיי בני הזוג. מספר שנים קודם לכן התגברו בני הזוג על משבר בחיי הנישואין.
לאחר שהנתבע הודיע על העזיבה, נודע למנוחה כי הנתבע ניהל מערכת זוגית עם אישה ברומניה, במשך תקופה ארוכה.
8. לאחר שהנתבע עזב את הארץ, פנתה אליו המנוחה בכל דרך אפשרית וביקשה כי ישוב לחיות עמה. הפניות נעשו הן באמצעות הדוא"ל והן באמצעות הטלפון.
הפניות של המנוחה הלכו ונהיו נואשות מיום ליום לנוכח העדר תשובה מצד הנתבע (תכתובות הדוא"ל צורפו לתיק בית המשפט).
לדוגמא: