פסק-דין בתיק תמ 101/04

1.         מדובר בתובענה מינהלית לפיצויים בגין אי זכיה במכרז, ברשות מקומית. 

בראשית שנת 2002, פרסמה הנתבעת הזמנה לקבל הצעות למכרז לבניית אגף חדש בבית ספר באשקלון. התובעת הגישה הצעה למכרז, בו היתה הצעתה על סך 2,332,636 ש"ח, לא כולל מע"מ, שהיתה ההצעה הזולה ביותר, אך הצעתה לא זכתה במכרז, כאשר ההצעה הזוכה היתה של חברה אחרת, שהיתה על סכום של 2,474,966 ש"ח.

נימוקי ועדת המכרזים לאי קבלת הצעת התובעת, על אף היותה ההצעה הזולה ביותר, היו, כי על פי חוות דעת של מנהלת מחלקת בינוי ופיתוח ודו"חות של מתכנן הקונסטרוקציה וחוות דעת של המפקח הצמוד בפרוייקט, שבוצע באותה עת על ידי התובעת עבור הנתבעת, ולאחר ששמעה את תגובת התובעת בקשר לכך, התרשמה הוועדה כי בפרוייקט האמור בוצעה העבודה על ידי התובעת באופן לקוי, כמפורט בחוות הדעת ובדו"חות הנ"ל, ולא קבלה את הסבריה של התובעת שהליקויים היו ברובם הגדול ליקויים שכיחים ורגילים המקובלים בבניה כזאת.

2.         לטענת ב"כ התובעת :

א.         החלטת הוועדה לקתה בטעויות, במעשים ובמחדלים, שגרמו לקביעתה השגוייה ולכך שהתובעת לא זכתה במכרז.

ב.         הוועדה טעתה בכך שלא בדקה כראוי את האמור בתכתובות שהוחלפו בין גורמים שונים, והתעלמה מהמלצות רבות שניתנו ביחס לכושרה של התובעת, ובכך שלא נתנה משקל ראוי לאותן המלצות.

ג.          הוועדה הפרה את חובותיה כלפי התובעת וגרמה לה להפסד רווחים אותו ציפתה להפיק מביצוע העבודה נשוא המכרז, ולחלופין, נגרמו לה נזקים והפסדים, לרבות אובדן מוניטין, פגיעה בשמה הטוב, ופעלה בחוסר תום לב.

ד.         יש בהחלטת הוועדה הפרה של עקרונות דיני המכרזים והפרת חובות הנתבעת כלפי התובעת כמשתתפת במכרז בכלל וכמציעה שהצעתה היתה הזולה ביותר.

ה.         יש במעשי הנתבעת הפרת חובה חקוקה, בכך שהנתבעת לא פעלה על פי תקנות 21(ב) ו - 22(ב) לתקנות חובת מכרזים, לפיה היתה צריכה הנתבעת לקבל את ההצעה הזולה ביותר, אלא אם החליטה שלא לעשות כן בנסיבות מיוחדות ומטעמים מיוחדים שיירשמו, ולאחר שנתנה לבעל ההצעה הזולה ביותר הזדמנות להביא לפניה את טענותיו, כאשר מחירי התובעת היו הוגנים וסבירים בהתחשב באומדן.

ו.          לתובעת נגרם הפסד רווח בשיעור של 15% משווי ההצעה ופגיעה במוניטין בשווי של 100,000 ש"ח לפחות.

            מטעמי אגרה, העמידה התובעת את סכום התביעה על 400,000 ש"ח.

3.         לטענת ב"כ הנתבעת:

א.         הוועדה היתה רשאית לבדוק על פי תנאי המכרז את כושרו של המציע, את נסיונו ואת טיב העבודה שבוצעה בפרוייקטים קודמים.

            הוועדה היתה רשאית שלא לבחור בהצעה הזולה ביותר על יסוד ספק המתעורר ביחס לכושרו של בעל ההצעה לבצע את העבודות הכלולות במכרז בנסיבות מיוחדות ומטעמים שיירשמו, כאמור בתקנות21(א), 22(ב), ו - 22(ה) לתקנות חובת מכרזים התשנ"ג - 1993.

ב.         על פי חוות הדעת שהתקבלו, ביחס לעבודות שבוצעו על ידי התובעת בפרוייקט בית ספר מקיף ד' עבור הנתבעת, נמצאו ליקויים ונתגלו בעיות בלוח הזמנים ובכושר ההתארגנות של התובעת, ולאחר שניתנה לנציג התובעת אפשרות להתייחס לטענות שהשומעו נגדה ולהביא את ראיותיה בקשר לכך, הגיעה הוועדה למסקנה האמורה לעיל, ולא היה בכך כל פגם על פי דין.

ג.          לתובעת לא נגרם כל נזק. החלטת הוועדה הובאה לידיעת התובעת ביום 24.3.02, בעוד שהתובעת פנתה לראשונה לנתבעת בקשר לכך, רק ביום 16.1.03 במכתב שנשלח על ידי ב"כ התובעת לנתבעת.

הראיות:

4.         מטעם התובעת הוגש תצהיר של מנהל התובעת דורון סעדה.

מטעם הנתבעת הוגשו תצהירים של המהנדס ניסים בן חמו ששימש כמנהל אגף ביצוע בנתבעת, של המהנדסת ילנה שורשר, ששימשה כמנהלת בינוי של הנתבעת, ושל המהנדסת גלינה בראון, ששימשה כמנהלת מחלקת מדור מוסדות ציבור בנתבעת.