פסק דין בתיק תיק צבאי 51/12

ערעור על פסק דין של בית הדין הצבאי לתעבורה במחוז שיפוטי המטכ"ל שניתן בתיק מט(תעבורה) 720/11 (רס"ן חגי ברנר - שופט)  בתאריך 10/07/12. ערעור התביעה (קולת העונש) התקבל חלקית.

פ ס ק  ד י ן

1.      המשיב, סמ"ר ט.ב., הורשע בבית הדין קמא, לאחר שמיעת הראיות, בעבירה של נהיגה במהירות בלתי סבירה, לפי תקנה 51 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 וסעיפים 38(2) ו-38(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א 1961. עניינה של העבירה בכך שביום 1/3/2011 נהג, במהלך נסיעה מבצעית, ברכב מסוג האמר, בכביש דו סטרי, עשוי חול וחצץ, ללא הפרדה, בעקומה חדה, במהירות של כ-80 קמ"ש, כשהמהירות המירבית המותרת שם היא של 60 קמ"ש. המשיב הבחין  ברכב אזרחי שהגיע מולו במהירות גבוהה, הוא הופתע, סטה ימינה לשוליים וכשחש שהוא עומד ליפול לתוך תעלה שבצידי הדרך, סובב את ההגה באופן חד לכיוון השני. המשיב איבד שליטה על הרכב. הרכב התהפך מספר פעמים עד שנעצר. המשיב וכמה מנוסעיו נפצעו, נבדקו בבית חולים וניתנו להם כמה ימי מנוחה. לרכב נגרם נזק של 78,000 ש"ח.

2. בית הדין קמא ציין בגזר הדין כי ראה להטיל פסילה קצרה מן הפסילה המזערית המתחייבת מן ההרשעה בשל תרומת הרכב האזרחי לקרות התאונה, עברו הנקי של המשיב, שירותו הטוב והצורך שלו לסייע לאימו במשימות נהיגה. בית הדין קמא הטיל על המשיב 45 ימי פסילה בפועל של הרישיון הצבאי, חודש פסילה של הרישיון האזרחי, פסילה מותנית וקנס.
3.  התביעה מבקשת להחמיר ברכיב הפסילה וכן להטיל עונש פסילה שווה על הרישיון הצבאי ועל הרישיון האזרחי. להשקפת התביעה המשיב נהג במהירות גבוהה, ברכב מסוכן באופן שאינו הולם  במובהק את תנאי הדרך הקשים. התביעה סבורה כי ראוי להטיל כאן פסילה לפחות לתקופה המזערית ומכל מקום, אין כל טעם ענייני לפצל את תקופות הפסילה.
4. הסנגורית הטעימה כי המשיב השלים שרות צבאי, מסור וטוב, וכי רישיונו נחוץ לו לסייע למשפחתו, שנסיבותיה לא פשוטות.
5.  עניינו של המשיב מעורר התלבטות. המערער נהג בחוסר זהירות בולט ודומה כי רק בדרך נס לא נגרמו פגיעות חמורות יותר בגוף ובנפש. ברגיל ראוי היה המשיב לפסילה משמעותית יותר מזו שהוטלה. מנגד- המדובר באירוע נושן יחסית ובמשיב שהשלים שירות טוב כלוחם והוא מתמודד כיום עם נסיבות משפחתיות לא קלות.
6. לא בלי היסוס, ובשים לב לחלוף הזמן, לשחרורו של המשיב ולעובדה כי ריצה תקופת פסילה משמעותית, אני רואה לדחות את הערעור בעיקרו. אכן, אין כל הצדקה לפיצול תקופת הפסילה. חלף האמור בגזר הדין יפסלו רישיונותיו של המשיב, הצבאי והאזרחי, למשך 45 ימים. אין שינוי ביתר רכיבי הענישה.

ניתן היום, כ"ג באלול התשע"ב, 10 בספטמבר 2012, בפומבי ובמעמד הצדדים.

חתימת המגיה: _________________             העתק           נאמן             למקור
                                                                                 סגן               סבטלנה     סוברנקו         
תאריך: ______________________              קצינת           בית                 הדין