פסק-דין בתיק תא 2524/05 - פסקדין

רקע עובדתי

1.         התובע, רז לביא (להלן: " התובע") הגיש שלוש תובענות אישיות (ת.א. 2524/05, ת.א. 2525/05 ות.א 2526/05, להלן: " התובענות") - תובענה נגד כל אחת מהנתבעות: דלקול בע"מ, פז שמנים וכימיקלים בע"מ וסונול ישראל בע"מ (להלן: " הנתבעות") - ובמסגרתן בקשה לאישור התובענות כייצוגיות (בש"א 24959/05, בש"א 24963/05 ובש"א 24965/05, בהתאמה; להלן: בקשות האישור").

            עניינן של התובענות ובקשות האישור הוא בשמן מנוע שנתברר לתובע, לטענתו, כי בניגוד למצג שהציגה כל אחת מהנתבעות בכיתוב שעל גבי מכלי שמן המנוע, השמן אינו תואם תקנים זרים שפורטו בתובענות ואינו מאושר על ידי אותם מכוני תקינה זרים.

            עמדתן של הנתבעות כפי שבאה לידי ביטוי בתגובותיהן לבקשות האישור היא כי הכיתוב שעל גבי מכלי השמן מתייחס לתכונות הביצוע של השמן, ומשום כך נעשה שימוש במונח "תואם למפרט" ולא "בעל תקן", קרי: הנתבעות אינן טוענות, על דרך של מצג, לקיומם של רישיונות או היתרים ממכוני תקינה זרים - בניגוד לסברתו השגויה של התובע שביסוד התובענות ובקשות האישור שהגיש. משכך, נשמט הבסיס תחת טענתו המרכזית של התובע ולא יכולה לקום לו - או לכל חבר אחר בקבוצה שהתובע ביקש לייצגה - עילת תביעה נגד הנתבעות.

            בהיות המאטריה שבכל התובענות זהה בעיקרה ובהסכמת הצדדים כולם, נקבע כי הדיון בתובענות ובבקשות האישור יתקיים במאוחד.

2.         כעבור זמן, לאחר עיון מדוקדק בטיעוני הנתבעות ולאחר פגישות שנערכו בין ב"כ הצדדים שבהן לובנו הסוגיות שביסוד התובענות, הגיע התובע לטענתו לכלל דעה כי סיכויי התובענות ובקשות האישור שהגיש אינם גבוהים. כך אף שלדבריו בעת שאלה הוגשו סבר בתום לב כי נפל דופי בהתנהלות הנתבעות, אלא שעתה נתברר לו כי לא זה המצב. במצב דברים זה, הגיש התובע בקשה להסתלק מבקשות האישור, בהתאם להוראת סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו-2006 (להלן: " החוק"); בד בבד ביקש כי יידחו גם התובענות (בש"א 23088/07, להלן: " בקשת ההסתלקות").

            בקשת ההסתלקות הוגשה בהסכמת הנתבעות, אשר כל אחת מהן הסכימה לשלם לתובע סכום של 47,000 ש"ח (ובסה"כ 141,000 ש"ח) בהמחאה ערוכה לפקודת ב"כ התובע, כאשר מחצית מהסכום מהווה שכ"ט עו"ד ויצורף לו מע"מ כדין.

            בהקשר זה צוין בבקשת ההסתלקות כי מדובר בסכום ש"ישמש בידי התובע ובא- כוחו לסילוק חלק מההוצאות והטירחה שנגרמו בגין ההליך הנ"ל", וכן שהנתבעות הסכימו לשלמו "מתוך הכרה בהשקעה הרבה שהושקעה ע"י התובע; וכן מהטעם כי המשך ההליך יהיה כרוך, מבחינתן, בעלות כספית גבוהה יותר (ואולי גבוהה הרבה יותר, אם על החלטה שתינתן בבקשות האישור יוגש ערעור לבית המשפט העליון)" (סעיף 5 לבקשת ההסתלקות). לבקשת ההסתלקות צורף תצהיר מאת התובע התומך באמור בבקשה - כדרישת סעיף 16(ב) לחוק - שבו גם הצהרתו של התובע כי הוא ובא-כוחו לא קיבלו ולא יקבלו טובת הנאה מכל גורם שהוא בקשר עם הסתלקותו, אלא את הסכומים הנזכרים לעיל.

3.         לנוכח האמור בבקשת ההסתלקות, סברתי כי מן הראוי כי זו תועבר ליועץ המשפטי לממשלה, על מנת שיביע עמדתו בשאלה: "האם הסכמת הצדדים כאמור להסתלקות התובע מבקשות לאישור התובענות כייצוגיות, תוך פסיקת תשלום לתובע ולבא-כוחו טעונה את הפרוצדורה לאישור הסדר פשרה הקבועה בסעיפים 18 ו-19 לחוק" (ראו: החלטתי מיום 4/12/07).

            ראיתי לנכון לעשות כן משום שמצד אחד ביקש התובע להסתלק מבקשות האישור ומאידך גיסא ביקש שבית המשפט יפסוק לו ולבא-כוחו תשלום בסכום לא מבוטל - ובכך יש לכאורה משום סממנים של הסכם פשרה. ודוק: בעוד שסעיף 16 לחוק, כותרתו ועניינו ב: "הסתלקות מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית", סעיף 18  לחוק כותרתו ועניינו ב:"בקשה לאישור הסדר פשרה", וסעיף 19: "אישור הסדר פשרה בידי בית המשפט". לבקשתו של היועץ המשפטי לממשלה הועברו לו כתבי הטענות כולם שהוגשו על ידי מי מהצדדים.

4.         משהוגשה בקשת ההסתלקות על יסוד הוראת סעיף 16 לחוק והוראה זו היא במוקד הדיון נושא פסק דין זה - מן הראוי להביא את הסעיף כלשונו ובמלואו:

 "16. הסתלקות מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית:

     (א)   מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט.

     (ב)   מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, המבקש להסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, יצרף לבקשת ההסתלקות המוגשת לבית המשפט, תצהיר ובו יגלה, בגילוי נאות, את כל הפרטים המהותיים הנוגעים להסתלקות.

     (ג)   הסתלק מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית או שבית המשפט מצא שנבצר מאחד מאלה להמשיך בתפקידו בבקשה או בתובענה, לא יהיה בכך כדי להשפיע על המשך ניהול הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית בידי מבקש אחר, תובע מייצג אחר או בא כוח מייצג אחר, לפי הענין.

     (ד) (1)     אישר בית המשפט את הסתלקותם של כל המבקשים או כל באי הכוח המייצגים מבקשה לאישור או שבית המשפט מצא שנבצר מהם להמשיך בתפקידם בבקשה לאישור, רשאי בית המשפט לקבוע כי ניתן להגיש בקשה למינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג במקומם, לפי הענין, בתוך תקופה שיקבע, וכן רשאי בית המשפט להורות על פרסום הודעה על כך, והכל אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין ובהתחשב בשלב שבו מצוי הדיון בבקשה לאישור; בהודעה יצוין האמור בפסקה (4).

    (2)   אישר בית המשפט את הסתלקותם של כל התובעים המייצגים או כל באי הכוח המייצגים מתובענה ייצוגית או שבית המשפט מצא שנבצר מהם להמשיך בתפקידם בתובענה ייצוגית, ולא הוגשה לבית המשפט, בתוך תקופה שקבע, בקשה למינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג במקומם, לפי הענין, יורה בית המשפט על פרסום הודעה על כך, בהתאם להוראות סעיף 25; בהודעה יצוין האמור בפסקה (4).

  (3)     הודעה כאמור בפסקאות (1) או (2) תימסר למנהל בתי המשפט, לשם רישומה בפנקס.

  (4)     הורה בית המשפט על פרסום הודעה כאמור בפסקאות (1) או (2), לפי הענין, רשאי כל מי שהיה רשאי להגיש בקשה לאישור התובענה הייצוגית לפי הוראות סעיף 4(א), לבקש מבית המשפט, בתוך 45 ימים מיום הפרסום כאמור, למנותו כתובע המייצג בתובענה הייצוגית, וכן רשאי עורך דין, בתוך אותו מועד, לבקש מבית המשפט למנותו כבא כוח המייצג בתובענה; הוגשה בקשה למינוי כאמור לאחר שבית המשפט אישר תובענה ייצוגית, לא יאשר בית המשפט את הבקשה למינוי אלא אם כן מצא כי התקיימו התנאים המפורטים בסעיף 8(א)(3) ו-(4).