פסק-דין בתיק תא 1231/00 - פסקדין

ההליך

1.         התובעת  ביקשה בכתב התביעה לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת יתרת חוב בסך

1,247,645 ש"ח.

2.         לטענת התובעת, נכרת הסכם בין התובעת ובין הנתבעת, על פיו תקים הנתבעת עבור התובעת 50 יחידות דיור ומרכז מסחרי ברח' רוגוזין 3 באשדוד. התובעת השלימה את ביצוע הפרויקט והנתבעת נותרה חייבת לה את סכום החוב האמור בגין ביצוע העבודה.

3.         לטענת הנתבעת:

א.         ביחס לביצוע העבודות האמורות, נכרת הסכם משולש בין התובעת, הנתבעת ו"שיכון עובדים" בע"מ (להלן - "שיכון עובדים").

בשלב ראשון נחתמו הסכמים בימים 24.4.90 ו-16.8.03, בין הנתבעת ובין "שיכון עובדים" לייזום ובניית פרויקט "מגדל החוף" באשדוד, לפיו "שיכון עובדים" תעמיד את הקרקע  לבניה שהיתה בבעלותה והנתבעת תבצע את עבודות הבניה בפרויקט, והם יתחלקו בתקבולים ממכירת הפרויקט, על פי החלוקה של 61% לנתבעת ו-39% ל"שיכון עובדים".

ב.         לאחר שהנתבעת שילמה תשלומים שונים להוצאת היתרים והתחלת בניה, והחלה בביצוע עבודות באתר, הודיעה "שיכון עובדים" לנתבעת כי היא רוצה שביצוע העבודה בפרויקט ייעשה על ידי התובעת, והנתבעת נאלצה להסכים לכך.

יצויין שבין התובעת ובין "שיכון עובדים" יש קשר, בכך ששתיהן הינן חברות אחיות של אותה חברת אם.

ג.          במצב זה הוחל בביצוע העבודות באמצעות התובעת, במגמה שהתשלומים עבור ביצוע העבודה ישולמו לתובעת מתוך תקבולי מכירת הדירות בפרוייקט.

ד.         התובעת הכינה הסכם שהיה אמור לגבש את מערכת היחסים בין התובעת כמבצעת העבודה ובין הנתבעת כמזמינה של העבודה; הסכם זה נחתם על ידי התובעת אך לא נחתם על ידי הנתבעת.

ה.         במצב זה החלה הנתבעת לשלם את חשבונות התובעת בגין ביצוע העבודה מתוך התשלומים שקיבלה מ"שיכון עובדים", אך עקב קשיים שהתעוררו בקשר לכך, הגיעו שלושת הצדדים - התובעת, הנתבעת ו"שיכון עובדים", להסכם משולש, לפיו תשלם הנתבעת לתובעת סכום של 10% מכל חשבון מאושר ואת המע"מ עבור סכום החשבון המלא, בעוד שהתשלום בסך של 90% מסכום החשבון המלא ללא מע"מ ישולם לתובעת על ידי "שיכון עובדים", כאשר הנתבעת תמציא חשבוניות לתובעת על מלוא סכום החשבון ששולם על ידי הנתבעת ו"שיכון עובדים".

            בין הנתבעת ובין "שיכון עובדים" הוסכם, כי התשלומים המשולמים על ידי "שיכון עובדים" יכנסו למאזן ההתחשבנות בין הנתבעת ובין "שיכון עובדים" בגין שותפותם בפרויקט, בתחשיב מתאים, במסגרת של הסכמי הלוואה שנחתמו בין הנתבעת ובין "שיכון עובדים", על פיהם הלוותה "שיכון עובדים" לנתבעת  את הסכום שהועבר על ידיה לתובעת.

ו.          ההסדר האמור התבצע, כך שדרישת התובעת היתה מועברת ל"שיכון עובדים" שפיקחה על הבניה בפועל, "שיכון עובדים" היתה מוציאה חשבון חודשי מטעמה לאותו חודש, ושני החשבונות של התובעת ושל "שיכון עובדים" היו מועברים לנציג הנתבעת, מוריס לורטון, שהיה מקובל על שני הצדדים, והוא היה מוציא חשבון מאושר לתשלום.

ז.          במצב האמור, גם התובעת היתה שותפה להסכם האמור, והיא ראתה את "שיכון עובדים" כחייבת כלפיה סכום של 90% מהחשבונות המאושרים.

ח.         מצב זה נמשך עד אשר נערך חשבון הסופי, מוסכם בין נציגי התובעת והנתבעת, בו נקבע הסכום שעל הנתבעת לשלם, אך "שיכון עובדים" סירבה לשלם את חלקה בחשבון האמור, בשיעור של 90% ללא מע"מ מהחשבון.

ט.         בכך הפרה "שיכון עובדים" את התחייבותה על פי ההסכם המשולש, והיא הפרה גם את ההסכם שלה עם הנתבעת, בכך שלא העבירה לה שום תקבול, פרט לסכומים שהועברו במישרין לתובעת מתוך התקבולים שהתקבלו ממכירת הדירות.

י.          במצב זה אין הנתבעת חייבת כל סכום לתובעת, כאשר התובעת זכאית לקבל את יתרת החשבון הסופי מ"שיכון עובדים" ולא מהנתבעת.

4.         מנגד טענה התובעת, כי לא היה לה כל הסכם עם "שיכון עובדים"; ההסכם היחידי שהיה לה ביחס לביצוע העבודה היה עם התובעת, שהיתה חייבת לשלם לה את מלוא התשלומים על פי החשבונות המאושרים.