פסק-דין בתיק תא 1133/02 - פסקדין

1.         מדובר בתביעה לביטול פסק בורר שהוגשה לבית משפט השלום בבאר שבע ביום 20.12.00 והועברה לבית משפט זה ביום 17.7.02.

2.         בהחלטה מיום  31.3.05 נקבע שיש להיזקק לתביעה רק ביחס לעילה לפי סעיף 24(1) לחוק הבוררות, בעוד ששאלת ההיזקקות לעילה לפי סעיף 24(10) לחוק הבוררות, תשכ"ח - 1968 תהא מותנית בשאלה אם העובדות הנוגעות לענין היו בידיעתם או שלא היו בידיעתם של התובעים במועד הנוגע לענין לפי סעיף 27 לחוק הבוררות.

3.         הסכסוך בין התובעים והנתבעת החל בתביעה לפסק דין הצהרתי שהגישו התובעים לבית משפט השלום בבאר שבע בתיק 2451/98, בה ביקשו לקבוע כי זכויותיהם בחלקה הידועה כחלקה א' במשק מס' 1 במושב בית הגדי כלולות ומתיחסות לחלקה 1/1 ו-1/2 מצידה השמאלי, שגודלו 20 דונם.

בתגובה לכך ביקשה הנתבעת להעביר את הענין לבוררות בהתאם לסעיף הבוררות שבתקנון האגודה השיתופית בית הגדי ובתאריך 23.11.98 הורה בית משפט השלום על עיכוב ההליכים בתובענה האמורה לשם קיום הליכי הבוררות (נספח ב' לתשובת הנתבעת).

ממכתבו של עזריאל צדוק מזכ"ל איגוד המושבים של הפועל המזרחי עולה כי ביום 28.10.98 התקבלו אצלו מכתב משותף של עו"ד רפי סמילה ב"כ הנתבעת ועו"ד דוד כהן שייצג את התובעים, בו הסכימו שני הצדדים להעביר את הסכסוך לבורר, והסכימו לפנות אל עזריאל צדוק למינוי בורר מתאים, ולאור זאת מינה עזריאל צדוק את מנחם גרינפלד כבורר בסכסוך האמור.

לאחר קיום הליך הבוררות, ניתן על ידי מנחם גרינפלד פסק בורר בו נדחתה תביעת התובעים.

העילות שנותרו לברור הן שלא היה הסכם בוררות בר תוקף או שקיימת עילה המשמשות יסוד לבקשה שעל פי היה בית המשפט מבטל פסק סופי שאין עליו ערעור, וכן שהעובדות הנוגעות לענין לא היו בידיעתם, בטרם חלפו 45 ימים מיום מתן פסק הבורר.

4.         טענות התובעים שנותרו לברור הן:

א.                  הסכם הבוררות אינו חל על הענין. הבורר פעל בהעדר סמכות והסכמת התובעים נכפתה עליהם בהטעיה, בכך שנאמר להם שהדיון בסכסוך צריך להיות מוכרע על ידי בורר, ולאור זאת יש להורות על ביטול הפסק לפי סעיף 24(1) לחוק הבוררות.

ב.                  הנתבעת דרשה בחוסר תום לב להביא את הענין לבוררות נוספת לאחר שהענין הוכרע קודם לכן על פי חוות דעתו של מודד שהתמנה כמודד מכריע בהסכמת הצדדים שביצע מדידות בשטח.

ג.                   תכנו של פסק הבורר מנוגד לפסק דין של בית המשפט שניתן בהעדר כתב הגנה, הקובע כי התובעים הינם ברי רשות בחלקה נשוא הסכסוך ומורה לסוכנות היהודית לרשום את החלקות על שם התובעים.

ד.                  תכנו של פסק הבורר מנוגד לתקנת הציבור.

ה.                 הבורר שימש כבורר בסכסוך בין הנתבעת ובין חבר אגודה אחר, כאשר המינוי נעשה על ידי נתבעת 1 והדבר לא הובא לידיעת התובעים.

ו.                     יש לבורר מערכת יחסים קרובה עם מזכיר האגודה, יוסי טרבלסי, ויש חשש למשוא פנים.

ז.                   הבורר חרג מהסכם הבוררות.

ח.                 מדובר בזכות קניין שלא ניתן להחליט עליה בבוררות.

ט.                  פסק הבורר פוגע בזכויות הקניין של התובעים, והוא יוצר הפליה בין התובעים ובין חברים אחרים.

י.                     נמצאו טעויות רבות בפסק הבורר.

יא.                לא חלף המועד להגשת התובעת ביחס לעילות התובענה הנוגעות לסעיף 24(1) ו-24(10) לחוק הבוררות.