פסק-דין בתיק תא 1099/01 - פסקדין

ההליך

     1.           ענייננו בתביעה למתן פסק דין הצהרתי, לפיו יורה בית המשפט כי זכויות החכירה במגרש נשוא התובענה שייכות לתובעים, ולא לנתבעים 2 ו-3.

העובדות

     2.           ביום 6.6.96 מילא התובע בקשה לרכישת מגרש 99 בשכונה 14 ברהט (להלן: "המגרש"). הבקשה אושרה על ידי הנתבע 1 (להלן: "המינהל") ביום 6.11.96.

     3.           ביום 12.11.96 שלח המינהל לתובע מכתב, בו הודע לו על אישור העסקה בכפוף לכך, כי "אם תוך 60 יום... מכל סיבה שהיא... לא תחתום על ההסכם בנוסח ובתנאים שאושרו על ידי המינהל, או לא תמלא אחר כל תנאי או דרישה שיחולו עליך לפני חתימת ההסכם או במעמד חתימתך עליו, לרבות ביצוע מלא של התשלום... נראה את בקשתך להקצאת הקרקע לך כבטלה מעיקרה, והמינהל יראה את עצמו חופשי לעשות בקרקע כרצונו, לרבות התקשרות עם כל אדם אחר...". התובעים טענו שהמכתב לא הגיע לידיהם.

     4.           לטענת המינהל, ביום 5.12.96 הגיע התובע למשרדי המינהל וקיבל לידיו במעמד זה שובר לתשלום ראשון בגין הוצאות פיתוח למערכת הביוב בקשר למגרש ע"ס 7,640.80 ש"ח עד יום 5.1.97. התובע הכחיש שקיבל לידיו את השובר. אין מחלוקת על כך שהתשלום לא שולם.

     5.           התובע שילם ביום 9.3.97 מס רכישה עבור המגרש בסך 1,490 ש"ח לפי שובר תשלום שנשלח אליו על ידי רשויות המס והתקבל אצלו.

     6.           התובע לא שילם כל תשלום עבור המגרש, להוציא מס הרכישה.

     7.           לטענת המינהל, ביום 13.5.98 נשלחה לתובע "התראה בטרם ביטול עסקה". לטענת התובע, גם מכתב זה לא הגיע לידיו.

     8.           התובע לא הגיע למינהל להסדיר את ענייניו והעסקה בוטלה בהחלטת ועדת עסקאות של המינהל מיום 9.7.98.

     9.           לטענת התובעים, התובע הגיע למינהל בתחילת שנת 96 במשך 4 חודשים ואז נאמר לו על ידי המינהל שיישאר במגרש, עד שישלחו לו שובר לתשלום (פרוטוקול, ע' 4), ובשנים 97, 98 ו-99 ישב במגרש ולא הלך למינהל לשאול מה קורה עם שובר התשלום (פרוטוקול, ע' 3 למטה וע' 4 למטה).

 10.           לטענת המינהל, הודיע לתובע על הביטול במכתבים מיום 28.9.98 ומיום 20.1.99. לטענת התובעים, לא קיבלו גם מכתבים אלה.

 11.           ביום 12.5.99 הגישו הנתבעים 2 ו-3 בקשה לרכישת המגרש ובקשה זו אושרה על ידי המינהל -ביום 16.6.99 על ידי ועדת האכלוס וביום 18.7.99 על ידי ועדת עסקאות.

 12.           ביום 27.3.00 נחתם הסכם פיתוח בין המינהל לבין הנתבעים 2 ו-3.

 13.           לאחר הגשת תלונה במשטרה בגין "הסגת גבול - פלישה" על ידי הנתבע 2 ביום 17.5.00, הגישו הנתבעים 2 ו-3 ביום 4.6.00 תביעה לסילוק ידם של התובעים מהמגרש (ת.א. 6305/00) ובית משפט השלום בבאר שבע (השופט ואגו) נתן פסק דין בתביעה הנ"ל לפינוי התובעים מהמגרש. התובעים לא התפנו מהמגרש.

 14.           לטענת התובעים, הם התגוררו במגרש בצריף שבנו מאז הקמת השכונה בשנת 96. לטענת המינהל, המגרש היה ריק בעת מכירתו לנתבעים 2 ו-3. לטענת הנתבעים 2 ו-3, התובעים פלשו למגרש והתגוררו בצריף החל משנת 99, ככל הנראה מחודש ספטמבר של אותה שנה (פרוטוקול, ע' 8), והדבר הוביל להגשת התביעה נגדם לסילוק יד כאמור.

טענות התובעים

 15.           לטענת התובעים, השוברים לתשלום עבור המגרש מעולם לא הגיעו לידיהם. התובעים טענו כי בעניין זה קיימת סתירה בגרסת המינהל, כדלהלן. במכתב שלטענת המינהל נשלח לתובע ביום 12.11.96 נכתב (לפני החלק שצוטט ממנו לעיל), כי:

"לנוחיותך מצ"ב:          א) שובר לתשלום מלא במזומן, או -

ב) 1.שובר לתשלום של 30% + מע"מ על כל סכום