פסק-דין בתיק ת.א. 63780/04

התביעות והצדדים להן

1.         בפני שתי תביעות ששמיעתן אוחדה הנוגעות לתאונת דרכים אחת מיום 25.6.03. התביעה שמספרה 63780/04 הוגשה על ידי חב' ביטוח ישיר (להלן : "תביעת ביטוח ישיר"), והתביעה שמספרה 52549/04 הוגשה על ידי מנורה בע"מ (להלן : "תביעת מנורה").

            בתאונת הדרכים האמורה היו מעורבים שלושה כלי רכב הנוגעים לתביעות הנ"ל :

            רכב מבוטח ביטוח ישיר חנה, ורכב מבוטח מנורה היה מעורב בתאונת דרכים עם רכבו של מר לינקר, הוא הנתבע 1 בשתי התביעות ( להלן : "הנתבע").

            ביטוח ישיר הגישה את תביעתה הן כנגד מבוטחת מנורה (הנתבעת 2 בתביעת ביטוח ישיר, להלן : "מבוטחת מנורה") והן כנגד הנתבע ; ומנורה הגישה את תביעתה כנגד הנתבע בלבד.

            מכיוון שלשאלה מיהו הגורם האשם בתאונה, ביחסים בין מבוטחת מנורה והנתבע, יש השלכה לעניין זהות המשלם את נזקי הרכב החונה, מבוטח ביטוח ישיר, אוחדו התביעות.

נסיבות התאונה - גרסאות הצדדים

2.         לטענת מבוטחת מנורה, התאונה התרחשה בצומת הרחובות וסרמן ופוריה בת"א. המבוטחת נסעה ברחוב פוריה והתכוונה לפנות שמאלה בצומת עם רח' וסרמן. המבוטחת טוענת כי בכיוון נסיעתה לא היה מוצב תמרור כלשהו. לאחר שוידאה כי הצומת פנוי החלה בחציית הצומת כשלפתע הגיע משמאלה במהירות של 80 קמ"ש הנתבע, פגע ברכבה והעיף את רכבה אל עבר הרכבים החונים, כשרכב מבוטח ביטוח ישיר הינו אחד מהם.

3.         לטענת הנתבע, נסע הוא ברחוב וסרמן, והיות והוא מכיר את הצומת האמור, ידוע לו כי לרכבים הבאים מרחוב פוריה יש תמרור עצור.

            הנתבע טען כי נסע במהירות של 25 קמ"ש והחל בחציית הצומת כשלפתע הגיחה מימינו במהירות המבוטחת ופגעה ברכבו בדלתות. יש לציין כי הנתבע לא תבע את נזקיו שנגרמו לו בתאונה זו.

העדויות והראיות

4.         ביום 27.12.04 הופיעו בפני הצדדים ומסרו עדויותיהם. הצדדים הגישו לבית המשפט את עדויות הנהגים במשטרה, את תמונות המקום (נ/3), דו"ח פעולה במשטרה (נ/4) ותעודת עובד ציבור של נציג עירית ת"א (נ/5) ממנה עולה כי ברחוב פוריה, הכיוון ממנו הגיעה המבוטחת, הוצב תמרור עצור, עוד ביום 19.3.01.

5.         לאור הטענה של המבוטחת כי ביום התאונה לא היה תמרור עצור בכיוון נסיעתה, ביקש בא כוחה שהות על מנת להודיע לבית המשפט האם הוא עומד על חקירת עובד הציבור ו/או השוטר או עורך דו"ח הפעולה, או שמא הוא מסתפק בעדויות המצויות בתיק.

            לאחר זמן מה הודיע ב"כ מנורה כי מוותר על חקירת השוטר ועובד הציבור ולכן יש מקום לתת פסק דין על סמך החומר שבפני.

ההכרעה

6.         לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, קובעת אני כי חרף האמור בנ/5, אזי ביום התאונה לא היה מוצב תמרור עצור בכיוון נסיעת מבוטחת מנורה : בדו"ח הפעולה (נ/4) ציין השוטר כי "לאף אחד מהם אין תמרור ב- 37 או ב-36" ; בעדות המבוטחת המשטרה (נ/1) ציינה מבוטחת מנורה : "בצומת אין תמרורים" ; העדויות במשטרה והתעוד בדו"ח הפעולה תואם את עדויות מבוטחת מנורה והנתבע בפני : מבוטחת מנורה העידה כי "אנשים אמרו, שמים תמרורים ומורידים אותם".

            ואילו הנתבע העיד : "באותו יום לא ראיתי את התמרור עצור. כל הזמן יש. אני לא ידעתי ולא ראיתי".

            לאור מקבץ ראיות ועדויות אלה, קובעת אני כי אכן דרך קבע מוצב במקום תמרור עצור : הנתבע שמכיר את הצומת, כטענתו "הסתמכתי על זה שיש לה עצור ואני המשכתי והיא נכנסה בי", מבוטחת מנורה לעומת זאת, שאינה מכירה את הצומת ולא ראתה תמרור עצור, הסתמכה על זכות הקדימה הנתונה לה כרכב המשתלב מימין בצומת ; וכך בנסיבות מצערות, ארעה התאונה כשכל צד מניח שזכות הקדימה בצומת נתונה לו.

7.         לאור מסקנתי הנ"ל, החלטתי לחלק את האחרות לתאונה 50% לכל נהג - מבוטחת מנורה לא העידה כי עצרה לפני הצומת - הן במשטרה והן בפני ציינה כי "התקדמה באיטיות", אך היא מייחסת לנתבע מהירות של 80 קמ"ש ; גרסת הנתבע הפוכה - לטענתו המבוטחת נסעה מאוד מהר.

            התאונה התרחשה ככל הנראה במרכז הצומת, "נכנסתי רק קצת לאמצע" כעדות המבוטחת, ובשל מהירות נסיעתם של שני כלי הרכב - התוצאות הן קשות יחסית ואף נפגעו שלושה כלי רכב חונים.

            ממצאים אלה שוב תומכים במסקנה כי כל אחד מהצדדים, בהניחו שזכות הקדימה נתונה לו, לא בדק כי הצומת פנוי בטרם נכנס אליה - וזאת למרות שאין כל בעיית ראות בצומת, וכך כאמור ארעה התאונה.

            בנקודה זו אציין כי אין להלין על הנתבע אשר לא בדק ביום התאונה האם מכיוון נסיעת מבוטחת מנורה קיים תמרורו עצור - נהג סביר אינו אמור לצפות שתמרור יוסר ללא כל התראה, מאידך - הוא אינו יכול להסתמך על אותו תמרור "בעיניים עצומות".