פסק-דין בתיק ת.א. 58812/06

1.         בפניי בקשה שהגיש המבקש להארכת מועד להגשת ערעור כנגד החלטת כב' הרשם אמיר צ'כנוביץ מיום 3.4.08, לפיה נדחתה בקשת המבקש לביטול פסק דין שניתן כנגדו במעמד צד אחד ביום 28.5.07 (בש"א 155839/08).

2.         הרקע

א.         ביום 22.10.06, הגישה המשיבה תביעה בבית משפט זה (ת.א. 58812/0), לפינוי המבקש מדירה ברח' דנגור 6/10 בבני ברק (להלן: " הדירה"). המשיבה הוסיפה לדרישת הפינוי תביעה כספית בגין דמי שימוש בסך 4,599 ש"ח.

ב.         ביום 28.5.07, ניתן פסק דין בהיעדר הגנה כנגד המבקש על ידי כב' הרשם אבי שליו.

ג.          ביום 27.2.08, הגיש המבקש, באמצעות בא כוחו, עו"ד איתן אשורי, בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדרו. הבקשה נתמכה בתצהירו של המבקש. במסגרת תצהירו טען המבקש כי כתב התביעה לא נמסר לידיו, ודבר פסק הדין שניתן כנגדו נודע לו מספר ימים טרם הגשת הבקשה,  וזאת לאחר שקיבל לידיו את החלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 14.2.08. בנוסף טען המבקש כי באמתחתו סיכויי הגנה טובים כנגד התביעה.

ד.         לדיון שהתקיים ביום 3.4.08, בפני כב' הרשם צ'כנוביץ, בבקשת הביטול שהגיש המבקש, התייצב המבקש יחד עם בא כוחו, עו"ד אשורי. המבקש לא נחקר על תצהירו, ובתום שמיעת סיכומי טענות הצדדים, ניתנה החלטת הרשם לפיה נדחתה בקשת המבקש לביטול פסק הדין.

3.         הבקשה להארכת מועד   

א.         הבקשה שבפניי, להארכת מועד להגשת ערעור, הוגשה על ידי המבקש ביום 7.8.08, כשהיא נתמכת בתצהיר המבקש.

ב.         כטעם המצדיק הארכת המועד להגשת הערעור, טוען המבקש בסעיף 6 לתצהירו, כי לאחר הדיון בפני הרשם צ'כנוביץ, פנה ללשכה לסיוע משפטי על מנת שיאושר לו סיוע בייצוג משפטי לצרך הגשת ערעור על החלטת הרשם. בסעיף 9 לתצהירו מוסיף לציין כי מיד לאחר שקיבל מלשכת הסיוע אישור לייצוגו, ע"י עו"ד יובל סדן,  פעל הוא להמצאת המסמכים הדרושים לעו"ד, להכנת כתב הערעור.המבקש מוסיף וטוען טענות לגופו של עניין, בדבר סיכויי הערעור.

ג.          בתגובה שהגישה המשיבה, בהתאם להחלטת כב' השופטת נועה גרוסמן מיום 11.8.08,  מתנגדת המשיבה לבקשה להארכת המועד וטוענת כי הבקשה אינה מעלה טעם כלשהוא, שיש בו כדי להצדיק הארכה המבוקשת.

4.         דיון והכרעה

א.         המועד להגשת ערעור על החלטת רשם הוא מועד הקבוע בחיקוק (תקנה 400 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 (להלן: " התקנות"), ועל כן לצורך הארכתו נדרשים טעמים מיוחדים שיירשמו, בהתאם להוראת תקנה 528 לתקנות.

ב.         האם יש לראות בעצם פנייתו של המבקש ללשכה לסיוע משפטי "טעם מיוחד"?

ג.          "טעם מיוחד" - מהו?

"טעמים מיוחדים כאמור ייבחנו לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. לצד משכו של האיחור יש ליתן את הדעת למכלול שיקולים ובהם: האם הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך; מהות הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור; מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור; וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד. ככל שסיכויי ההליך לגופו חלשים או אף אפסיים, כך נחלשת ההצדקה מבחינת האינטרס של בעל הדין שכנגד ושל הציבור בכללותו למתן אורכה להגשתו. יודגש כי אין המדובר ברשימת שיקולים ממצה. שאלת קיומם של טעמים מיוחדים להארכת מועד תיבחן תמיד על-פי מכלול נסיבות העניין." (בש"א 5636/06 נשר נ' שלומי גפן, (אתר נבו).

ד.         "טעם מיוחד" נבחן כאמור בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה. האם נסיבות המקרה דנן מצביעות על טעם מיוחד?

ה.         בענייננו קמים מספר שיקולים המובילים לדחיית הבקשה. ראשית, מהות הטעם לאיחור. שנית, סיכוייו הנמוכים של הערעור להתקבל. שלישית, ציפייתה של המשיבה לסופיות ההליכים.

ו.          המבקש לא סיפק הסבר המניח הדעת בדבר האיחור בהגשת הערעור. המבקש היה מיוצג על ידי עו"ד בהליך הבקשה שהגיש לביטול פסק הדין שניתן בהעדרו, ורק סביר יהא להניח כי דבר המועדים הקבועים להגשת ערעור הובא לידיעתו. כאמור הבקשה שבפניי הוגשה לאחר כ - 4 חודשים מיום מתן ההחלטה עליה מבקש הוא לערער.  בנוסף, האמור בתצהירו של המבקש לעניין פנייתו ללשכת הסיוע המשפטי איננו מספק, באשר תצהירו אינו נתמך במסמכים כלשהם, שיש בהם כדי ללמד על המועד בו הוגשה על ידו בקשה לסיוע משפטי, וכן לעניין המועד בו אושר למבקש הייצוג באמצעות לשכת הסיוע. על כן לא ניתן לראות בהתנהלותו טעם מיוחד שיצדיק את הפעלת החריג לסעיף 400.

ז.          סיכויי הערעור אף הם מובילים לדחיית הבקשה.