פסק-דין בתיק ת.א. 57189/05

זהו ערעור על החלטת כב' הרשמת עפרון מיום 22.3.06 בבש"א 153380/06 לבטל את העיקול שהוטל אצל המשיבים ע"י המערערת.

הצדדים הגישו עיקרי טיעון והוזמנו לדיון ליום 17.5.06, במהלך הדיון הודיע ב"כ המערערת כי אין צורך בדיון ומבקש אורכה להגשת תשובה מפורטת עד ליום 25.5.06. התשובה הוגשה ומכאן ההחלטה.

רקע כללי

1.         המשיבים 1 ו-2 הינם כונסי נכסים שנתמנו ע"י כב' ביהמ"ש לענייני משפחה בתמ"ש (ת"א) 75522/00) למכירת דירת המשיב הפורמאלי ואישתו.

כמו כן המשיבים מחזיקים בכספים בסך 86,411 ש"ח שהועברו ע"י אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ. זאת לאור החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה מיום 1.6.04 נקבע כי ניתן לפסוק את המזונות גם מכספים המגיעים לנתבע מביטוח מנהלים. וכך בהחלטה מיום 30.10.05 קבע כב' השופט גייפמן כי הכונסים יקבלו את כספי פידיון פוליסת ביטוח המנהלים בחברת אריה, ויעבירו אותם לבנק לאומי למשכנתאות לתשלום חוב המשכנתא הרובץ על דירת המגורים של בני הזוג. ביום 28.11.05 אכן שלחה חב' אריה בע"מ שיק ע"ס 86,411 ש"ח בגין פידיון תגמולים מעביד, נשוא הערעור דנן. 

2.         ביום 21.11.05 הגישה המערערת כתב תביעה בסד"מ וכן בקשה לצו עיקול

זמני על הכספים בידי המשיבים 1 ו-2 (" בקשת העיקול הראשונה").

            נימוקי המערערת בבקשות למתן העיקולים היו כדלקמן:

            עניינה של התביעה הוא הלוואות בסך 87,000 ש"ח שנתנה המערערת לנתבע בזמן עבודתו אצל המערערת עד לחודש דצמבר 2003. הנתבע הודה כי הוא חייב את הסך האמור למערערת, ואף התחייב כי ישלם בעת קבלת הכסף מביטוח המנהלים.

הכספים הם למעשה כספי המערערת שהופרשו על ידה לביטוח המנהלים.

מאז סיום עבודתו של הנתבע אצל המערערת הוא אינו עובד ומצבו הכלכלי קשה.

המערערת לא הסתירה את העובדה שאח הנתבע הוא אחד ממנהלי המערערת

בקשת העיקול הראשונה נידונה ונדחתה ע"י כב' הרשמת כוכבה לוי.

ביום 29.11.05 נידונה ע"י כב' הרשמת כוכבה לוי בקשה נוספת למתן צו עיקול זמני אשר לגביה ניתן צו העיקול (" בקשת העיקול השנייה").

המשיבים מצידם הגישו בקשה לביטול צו העיקול ביום 2.2.06 לאחר הליכי הבהרה ותגובה, קבעה כב' הרשמת עפרון כי הבקשה תידון בפניה ולאחר הדיון ביום 16.3.06 ניתנה החלטתה ביום 22.3.06 לפיה העיקול בטל בזאת.

בעקבות בקשת המערערת, ניתנה החלטת כב' השופטת אלמגור- סג"נ, לעיכוב ביצוע זמני של החלטת כב' הרשמת.

            הערעור כאמור הוגש על החלטת כב' הרשמת עפרון מיום 22.3.06.

טענות המערערת

3.         לטענת המערערת שגתה כב' הרשמת עת קבעה כי ההליכים בהם נקטה המערערת אינם ראויים, מאחר ולא היה בהם כדי לפגוע בתפקוד המשיבים 1 ו-2.

המערערת תטען כי טעתה כב' הרשמת עת דנה בטענות המשיבים למרות שנעדרה סמכות עניינית לדון בהם, וכי טעתה עת קיבלה את טענות אשת המשיב 3 שהובאו לכאורה כנימוקי כונסי הנכסים, וזאת למרות שקבעה כי אשת הנתבע איננה צד להליך.