פסק-דין בתיק ת.א. 48002/06

1.         ערעור על החלטתו מיום  11.12.06 של כב' הרשם אמיר צ'כנוביץ (בש"א 176031/06) לפיה נדחתה בקשתה של המערערת להורות על מחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר" והעברת התובענה לפסים של סדר דין רגיל.

            לאחר עיון בכתבי הטענות, הודעת הערעור, עיקרי הטיעון התשובה והתגובה ובפסיקה הרבה המובאת על ידי הצדדים החלטתי לדחות את הערעור בהיותי סבור כי ראויה התביעה להתברר בסדר דין מקוצר.

2.         בהתאם לתקנה  202 (1)(א) לתקנות סדה"א אמורה תובענה המוגשת בסד"מ להיות על סכום קצוב, בריבית או בלי ריבית על בסיס חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב.

            גישת הפסיקה לעניין הראיה שבכתב הינה גישה מקלה באופן שלא נדרשת ראיה  שבכתב לכל מרכיביה של התובענה ואת סכומה ניתן להוכיח גם בראיות חיצוניות להסכם או להתחייבות שבכתב.

            עפ"י התקנה האמורה יכול החוזה או ההתחייבות להיות גם מכללא ואפילו שלא בכתב ובלבד שיש ראשית ראיה בכתב לקיומו של ההסכם או ההתחייבות.

3.         על היותה של תובענה ראויה להתברר בסד"מ יש ללמוד מכתב התביעה ונספחיו.

            נספח א' לכתב התביעה, תוספת להסכם מיום 11.1.06 רובו ככולו עוסק בעניינים שאינם קשורים לתובענה שבתיק זה, ואולם סעיף  10 (א) מהווה את ראשית הראיה הנדרשת  עפ"י התקנה.

            מהסעיף האמור עולה כי המערערת מכירה בחוב למשיבה שסכומו המוסכם כולל גם רכישות לתחנת הדלק בית חנן וקובע בהסכמה מועד לתשלום חוב זה (חודש שוטף+ 10 ימים).            בהבדל מרכישה לתחנות דלק אחרות.

            סעיף 10 א' האמור הינו חלק ממסמך חתום על ידי המערערת בו היא מאשרת קיומם של קשרי מסחר עם המשיבה ודי בכך כדי להצביע על ראשית ראיה בכתב אשר על בסיסו תוכל המשיבה להוכיח קיומם של חובות שנוצרו מרכישות שאינן נכללות בהסכם.

            גם אם עילת התובענה, הינה מכוח הסכם בעל פה הרי שסעיף  10 א' הנ"ל משמש ראשית ראיה בכתב לקיומו של ההסכם ולהתחייבות שעל פיו.

            הוכחת קיומם של החובות מכוח ההסכם יכולה להעשות בראיות חיצוניות בכל דרך שהיא.

4.         בנוסף לאמור לעיל ולעניין הראיה שבכתב קיימות תעודות משלוח חתומות אשר המערערת מודה בהן אך טוענת שהן מהוות אינדיקציה לכמות בלבד, ואין בהן ראיה למחיר המוסכם ובלא מחיר מוסכם לא ניתן לגבש את סכום התביעה שכן סכום התביעה הינו מכפלה של כמות במחיר (סעיף  8 לבקשה למחיקת כותרת).

            תעודות המשלוח החתומות מהוות חיזוק לראיה שבכתב ובאשר לטענה כי בשל העדר מחיר מוסכם אין מדובר "בסכום קצוב", טענה זו בטעות יסודה.

            הלכה פסוקה שאין הסכום הקצוב חייב להיות סכום מוסכם ובמילים אחרות היותו של סכום התביעה לא מוסכם ושנוי במחלוקת אינו הופך את הסכום ללא קצוב.

            החשבונות שצורפו הינן מסמך של המשיבה ואולם כוללות את הרכישות עפ"י תעודות המשלוח ומוכפלות במחיר.

            לגיטימי שאין המערערת מקבלת ומסכימה למחיר על בסיסו חושבה התביעה, אך אין בכך כדי לשלול את היותו של הסכום קצוב ואת גרסתה למחיר "הנכון" על המערערת להעלות בהגנתה לגופא.

            אין צורך בראיה בכתב למחיר המוסכם והעדר ראיה לא שולל מהתביעה מלהתברר בסד"מ. לא התקנה ולא הפסיקה דורשים ראיה שבכתב לסכום התביעה אלא רק שהסכום יהיה סכום קצוב, סכום שניתן לחשבו בפעולה אריתמטית פשוטה, כגון כמות דלק שנרכשה כפול המחיר.

            היות המחיר שנוי במחלוקת זה עניין לבירור לגופא ולא בפן הדיוני.

5.         לא מצאתי כל ממש גם ביתר טענותיה של המערערת בדבר זיכויים והפחתות שביצעה המשיבה בחשבון וטענה בדבר העדר פרוט אופן החישוב. עניין זה איננו דיוני אלא זכאית המערערת לבקש פירוט והסברים וכן לגבי הריבית הנתבעת אשר גם אם חישובה לא מוסכם לא שולל את הסכום הקצוב של התובענה.