פסק-דין בתיק ת.א. 47241/05

מבוא ורקע

1.         זוהי תביעה לפינוי ולסילוק ידי הנתבעים מדירת מגורים בשטח של 251 מ"ר הממוקמת בקומה ב' (להלן: " הדירה") בבניין הבנוי על חלקה 20 בגוש 7017 והמצוי ברח' חירם 15, ביפו (להלן: " הבניין").

            הבניין הינו בן שתי קומות, כאשר בקומה הראשונה (קומת הקרקע) קיימת מסגריה המוחזקת על ידי אבי הנתבע 1, מר אשר קוויתי (להלן: " האב").

2.         בתביעה שבכאן, אשר הוגשה במקורה בסדר דין מקוצר, עתר התובע על פינויים וסילוק ידי הנתבעים מהדירה, בהיותם מסיגי גבול בה - כך על פי הטענה.

3.         לבקשת התובע ולנוכח העובדה כי הנתבעים 2 ו-3 פינו את הדירה, ניתן פסק דין ביום 12/1/06, המורה על מחיקתם של האחרונים מכתב התביעה.

            העתירה כנגד הנתבע 1 נותרה בעינה, כך שפסק דין זה מתייחס אך לנתבע 1 (להלן: " הנתבע").

4.         יצויין, כי לבקשת הנתבעים (בש"א 18550/05) ומכוח הסמכת התובע, נמחקה הכותרת בסדר דין מקוצר וכתב הגנה הוגש - כמצוות בית המשפט - ביום 26/3/06.

העתירה וטענות הצדדים

5.         בכתב התביעה טען התובע כי הוא מחזיק בדירה כדין למן שנת 1999 מכוח רכישת זכויות החזקה בה מהמחזיק הקודם ועל פי רישיון שניתן לו, מבעליה, הלא היא הנתבעת הפורמאלית (להלן: " עמידר").

            לגירסת התובע, בחודש יולי 2005 - בעקבות סיכסוך אלים אשר אליו נקלע אבי הנתבע - נתן הסכמתו למגורי הנתבע באחד מחדרי הדירה, זאת על מנת להגן ולשמור על האב. הסכמת התובע לשהיית הנתבע בדירה ניתנה נוכח היות האחרון שומר, נושא נשק, בחברת שמירה.

            לשיטת התובע, בתום הסיכסוך, ומשהתייתרה נוכחות הנתבע בדירה, נתבקש הנתבע לפנות הדירה ולהחזיר החזקה בה לתובע, ברם זה האחרון סירב לפנותה ואף איפשר לנתבעים 2 ו-3 להתגורר בה.

            בנסיבות האמורות - כך לתובע - המשך חזקתו של הנתבע בדירה, בניגוד לרצונו, הינה שלא כדין והינו בגדר מסיג גבול בה, ומן הדין להורות על סילוק ידו הימנה.

6.         מנגד טען הנתבע כי הוא מחזיק בדירה כבר משנת 2003, אליה פלש בהיותה ריקה ופנוייה מיושב, משך שנים רבות.

            הנתבע הכחיש זכות התובע לחזקה בדירה ו/או כי זה האחרון החזיק בה עובר לכניסתו אליה.  לטענתו, הוא מעולם לא ביקש הסכמת התובע להתגורר בדירה הואיל והתובע, כאמור, לא החזיק בה מעולם.

            הגם שהנתבע הודה כי אביו היה אכן נתון משך תקופה מסויימת תחת איומים, ברם מגוריו בדירה נעשו ללא כל קשר לנסיבות אלו.

            הנתבע עתר, איפוא, לדחיית התביעה כנגדו תוך חיוב התובע בהוצאות.

דיון ומסקנות

7.         אחר שבחנתי, בחון היטב, את טענות הצדדים בסיכומי טענותיהם בכתב, על רקע הראיות שבפני, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.

חזקת התובע בדירה

8.         אני דוחה על הסף את טענת ב"כ הנתבע בסיכומי טענותיו כאילו התובע לא השכיל להוכיח חזקתו בדירה עובר לכניסת הנתבע אליה. מחומר הראיות עולה כי התובע החזיק בדירה משך שנים, למצער למן שנת 1999.

במה דברים אמורים.