פסק-דין בתיק ת.א. 40678/06

1.         כתב התביעה במקורו  כלל שתי עילות תביעה, האחת טיפול משפטי בעניין העיזבון של הוריו של הנתבע. 

            העילה השנייה התייחסה לטיפול המשפטי בקשר לבנק המזרחי.

            במסגרת הבקשה למתן רשות להתגונן ניתן כנגד הנתבע פסק דין חלקי בכל הקשור לעילת התביעה המתייחסת לעיזבון.

            באשר לעילת התביעה הקשורה לבנק המזרחי ניתנה לנתבע רשות להתגונן, והצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית.

            עילת התביעה האמורה סכומה 26,500 ש"ח ובדיון היום הסכימו ב"כ הצדדים, במסגרת הסכמות נוספות, כי ביהמ"ש יחליט בעילת התביעה האמורה על דרך הפשרה לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט  (נוסח משולב) על בסיס הראיות שהוגשו, ולאחר שב"כ הצדדים סיכמו בעל פה את טענותיהם.

2.         בתאריך 28.9.05, חתם הנתבע על הסכם שכר טרחה לפיו התחייב לשלם לתובע בגין ייצוגו  בכל ההליכים המשפטיים בקשר עם תיק הוצל"פ אשר ניהל נגדו בנק המזרחי, לרבות הגשת בקשה לבטול פסק הדין מכוחו נפתח תיק ההוצל"פ.

            הנתבע התחייב לשלם סך של  26,500 ש"ח כולל מע"מ ובנוסף שכר טרחה באחוזים בשיעור של  10% בתוספת מע"מ מההפרש שבין סכום החוב בתיק ההוצל"פ, נכון ליום  חתימת ההסכם, לבין סכום החוב הסופי אותו ישלם הנתבע בסופו של דבר.

            הסכם שכר הטרחה על פי נוסחו וכפי שאף אישר ב"כ התובע בסיכומיו, מתייחס לטיפול המשפטי הכולל גם למקרה ויבוטל פסק הדין שניתן לטובת הבנק ויהיה צורך לנהל משפט מול הבנק.

            מדובר בפסק דין אשר ניתן כנגד הנתבע לטובת בנק המזרחי, במעמד צד אחד, בתאריך  22.3.94 ועילת הבטול הייתה מחמת הצדק  בשל טענתו של הנתבע כי במועד בו כביכול בוצעה המסירה שהה בחו"ל ואף צירף אישור משרד הפנים להוכחת האמור.

3.         במועד בו חתם הנתבע על ההתחייבות וביקש את טיפולו המשפטי של התובע היה תיק ההוצל"פ פעיל וננקטו כנגד הנתבע הליכי גבייה שונים.

            באותו מועד התיק האזרחי בו ניתן פסק הדין בוער והיה צורך לשחזר את התיק על מנת לדון בבקשה לבטול פסק הדין.

            הבקשה  לבטול פסק הדין הוגשה בחודש אוקטובר  2005, טרם שחזורו של התיק מאחר וננקטו כנגד הנתבע הליכים בהוצל"פ,  והבקשה כללה גם עתירה לעיכוב הליכים.

            במקביל להגשת הבקשה ולאיתור מסמכים לשחזורו של התיק פנה התובע לעורך הדין של הבנק, לקבלת מסמכים שונים, ובניהם אישור של הבנק לפיו החוב נמחק מספרי הבנק בחודש דצמבר  99', והעבירו לחובות מסופקים אך הורה להמשיך ולנסות לגבות את החוב בתיק ההוצל"פ.

            התובע הגיש תצהיר מפורט לגבי הפעולות שביצע, הן המשפטיות והן האחרות בנסיון להגיע להסדר פשרה עם הבנק ואף צירף אסמכתאות רבות התומכות בטענתו.

            בין היתר העביר התובע לעו"ד של הבנק את סכום הפשרה אותו הודיע לו הנתבע כי הוא מוכן לשלם, וטרם קבלת תשובת הבנק התגלה לבנק  כי הוריו של הנתבע נפטרו והבנק ציפה לקבל כספים מהעזבון,  ולכן דחה את ההצעה לשלם סך של  11,800 ש"ח בלבד בפשרה כאשר החוב בתיק ההוצל"פ עמד על כ- 200,000 ש"ח.

            הנתבע סירב להגדיל את סכום הצעת הפשרה שלו, ובסמוך לכך בחודש אפריל  2006, לאחר שניתן צו לחלוקת העיזבון ביקש מהתובע להפסיק את המו"מ מול הבנק, בטענה שהוא שולח נציג מטעמו אשר יש לו קשרים בבנק והכוונה היא לרב מיכה הלוי אשר מסר תצהיר מטעמו של הנתבע.

4.         מהמסמכים שהוגשו עולה כי הבקשה לבטול פסק הדין נמחקה מחמת חוסר מעש ואולם הודעות ביהמ"ש בעניין זה נשלחו לכתובת שגויה, ולא הגיעו למשרדו של התובע אשר לא ידע על כך דבר.

            בחודש יולי  2006, הגיע הנתבע להסדר עם בנק המזרחי לפיו שילם לבנק סך של  22,000 ש"ח לסילוק התביעה.

            הנתבע טען בתצהירו כי ההסדר לתשלום 11,800 ש"ח איננו נכון ולא היו דברים מעולם והתובע העלה עניין זה כדי לחפות על כך שהבקשה שהגיש נמחקה מחוסר מעש בסמוך לאותו מועד.