פסק-דין בתיק ת.א. 394/06 - פסקדין

1.         לפני שני תיקים שהדיון בהם אוחד. בתיק א' 497/06 התובענה היא לביטול פסק בוררות, שניתן על ידי המהנדס שלמה מאירי ביום 25/1/06 (להלן - " פסק הבוררות" ו" ה בורר" בהתאמה). בתיק א' 394/06 הבקשה היא לאשר את פסק הבוררות.

רקע עובדתי

2.         המבקש מס' 1 הוא עזבונו של המנוח אריה נוי (להלן - " המנוח" או " אריה נוי"), אשר היה מנהלה ובעליה של המשיבה מס' 3 (להלן - " נאשאס השקעות" או " החברה"). החברה עסקה בקבלנות בניין, ככל הנראה בעיקר בשיפוץ בתים והשכרתם.

המבקשת מס' 2, היא אלמנתו והיורשת שלו  (להלן - גם " סוזן") והיא המנהלת עתה את נאשאס השקעות.

המנוח התקשר בהסכם בעל-פה עם המשיב (להלן - " חיימוביץ") בשמה של נאשאס השקעות, אותה ניהל והיה בעליה. לפי ההסכם, נטל חיימוביץ על עצמו לשפץ את הבניין ברח' תל-חי 5 בחיפה (להלן - " הבניין"). השיפוץ כלל שני סוגים של עבודות: שיפוץ וחיזוק המעטפת, ועבודות בתוך הדירות לרבות חלוקת דירות לשתי יחידות דיור, וכן בניית שתי יחידות דיור על הגג.

3.         בעקבות ניתוח, שקע המנוח בתרדמת, היה מונשם במשך כחמישה וחצי שבועות, ונפטר בעודו ללא הכרה. 

4.         לאחר מותו של המנוח, דרש חיימוביץ מהאלמנה לשלם לו עבור העבודות שביצע על פי הזמנת המנוח. סוזן לא רק שהכחישה כי נותר חוב על חשבון השיפוצים שבוצעו, אלא אף טענה, כי מגיע לה החזר מסכומים ששולמו בעודף, חלקם על ידה לאחר מות בעלה, וכן כי על חיימוביץ לפצותה בגין נזקים שגרם בעבודתו,  להחזיר לה סכומים שגבה מהדיירים כדמי שכירות, ופיצויים בגין אובדן דמי שכירות עקב ביצוע רשלני של העבודות ובשל עוגמת נפש.

5.         סוזן טענה, שהיא לא היתה מעורה בעסקי בעלה, וכי כשלושה שבועות לאחר פטירתו, נודע לה שהוצא צו הפסקת עבודה על ידי עיריית חיפה. לאחר מותו של המנוח, היא נאלצה להכנס לנעליו על מנת להשלים את העבודות בבניין. לטענתה, היא שילמה לחיימוביץ 115,000 ש"ח בנוסף לסכום של כ-152,000 ש"ח, שהמנוח הספיק לשלם לו. משסברה כי רומתה הפסיקה את התשלומים, ואז הפסיקו חיימוביץ ושותפו, אלבש, את העבודה בבניין. בשלב זה מסרה סוזן את המשך העבודה לקבלן אחר, אדוארד חדד, לטענתה תמורת 252,000 ש"ח.

6.         תביעתו של חיימוביץ הוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 853/03. בית המשפט מינה את אברהם הרצברג כבורר, והוא נתן את פסק דינו ביום 25/8/03. פסק דין זה בוטל על ידי בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ב' בר-זיו) ובית המשפט מינה את המהנדס שלמה מאירי (להלן - " הבורר") לפסוק מחדש, כבורר, במחלוקות בין הצדדים.

מעיון בפסק הבורר, עולה כי הוא נחתם ביום 25/1/06 (המבקשים טוענים כי הוא נחתם רק ביום 29/1/06, ועל טענתם זו אעמוד בהמשך).

פסק דינו של הבורר

7.         בפסק דין ארוך למדי (15 עמודים מודפסים) ומפורט, קבע הבורר את הקביעות, שתמציתן  תובא להלן.

            חיימוביץ לא היה קבלן רשום. לא נערך בינו לבין המנוח הסכם כתוב. חיימוביץ נטל על עצמו לבצע עבודות במעטפת החוץ של הבניין וכן בתוך הבניין, לרבות שינויים בדירות, דהיינו לחלק דירות קיימות כל אחת לשתי דירות ולהוסיף שתי דירות על גג הבניין. 

            חיימוביץ דרש בתביעתו בבוררות עבור עבודת החוץ - 279,800 ש"ח בהפחתה של  87,715 ש"ח שקיבל על חשבון, ולפיכך נותר המנוח, לעמדתו של חיימוביץ, חייב לו 192,085 ש"ח.

עבור עבודות בתוך הבניין דרש חיימוביץ 280,45 ש"ח.

8.         סוזן טענה, ששולם לחיימוביץ סכום של 681,680 ש"ח (הכולל גם דמי שכירות שגבה מהדיירים), כי הוא עבד ברשלנות וחיבל בעבודתו. כתוצאה מכך הוציאה העיריה צו הפסקת עבודה. כשנדרש להרוס את מה שביצע, עשה זאת תוך גרימת נזקים לבנין, שסכומם המצטבר מגיע ל-252,000 ש"ח. כמו כן נתבעו 67,800 ש"ח עבור אובדן דמי שכירות, כשלא ניתן היה להשכיר את הבניין, ו- 200,000 ש"ח עבור עוגמת נפש. 

9.         הבורר קיים שבע ישיבות, במהלכן שמע את הצדדים ואת עדיהם. בפסק דינו סקר הבורר את עדויות העדים ואת הראיות שהוצגו, וקבע ממצאים.

הבורר פסק, כי המנוח הזמין את העבודות ללא מסמך קושר, ללא הזמנה, ללא הגדרה של העבודה שנדרשה, ללא פירוט של סעיפי העבודה ומחיריה, ללא תוכניות ובלי מפרט טכני.

חיימוביץ הסכים להיות "צינור" להעברת כספים לקבלנים אחרים (שככל הנראה לא רצו להיחשף לשלטונות המס) שביצעו עבודה עבור המנוח.

תפקידו של המנוח ולא של חיימוביץ היה להשיג את ההיתרים לתוכניות. לפיכך, לא על חיימוביץ צריכות לחול התוצאות של הבניה ללא היתר (הכוונה היא לדרישה להרוס את הדירות על הגג).