פסק-דין בתיק ת"א 30121-04

2.         המדובר בתביעה על סך של 1,093,250 ש"ח אשר הוגשה בטענה שהעירייה מסרה לתובעים מידע תכנוני שגוי, שבעקבותיו בנו את דירותיהם מתחת למפלס הקרקע ועל כן ערכן ירד משמעותית.

3.         התובעים הינם הבעלים של שלוש דירות בבניין שנבנה בשנת 1996 ברחוב רוקח מס' 10 בשכונת נווה צדק בעיר תל אביב. לטענתם, לקראת הבנייה במגרש מסרה העירייה מפת תכנון שכללה נתונים אודות "קו האפס" ברחוב אמזלג, שלא היה סלול באותה עת. בהתאם להנחיות אלה הגיש האדריכל ששכרו, גידי בר אוריין, תוכניות לבניית הבניין.

4.         לטענת התובעים, כבר במהלך העבודות התברר שקו האפס שנמסר אודותיו לתובעים נמוך ממפלס הרחוב בפועל. לאחר השלמת הבנייה, גילו הם כי המרתפים נמצאים כמעט בכל שטחם מתחת למפלס הרחוב, וכי גם חלק מהחלונות העיליים במרתפים נמצאים מתחת לפני הקרקע.

5.         בדצמבר 1997 פנו התובעים לעירייה בבקשה שמפלס רחוב אמזלג יתוקן בהתאם למובטח. העירייה השיבה כי הרחוב נמצא בשלבי תכנון וביצוע, וכי הסלילה אמורה לפתור את הבעיה. הרחוב נסלל בפועל רק  בשנת 2000, וגם אז נדהמו התובעים לגלות כי מפלס הרחוב נשאר במצבו הקיים, וכי לדברי העירייה אין אפשרות להנמיכו בשל שיפוע הקיים ברחוב.

6.         בית המשפט המחוזי קבע כי הנתבעת נושאת באחריות לפצות את התובעים על נזקיהם, וכעת נותר רק לקבוע את סכום הנזק. בסיפת פסק הדין צוין כדלקמן:

" מוסכם כי העירייה נושאת באחריות לפצות את המערערים על נזקיהם, ככל שקיימים כאלה. התיק מוחזר לבית המשפט קמא על מנת שיוציא מלפניו פסק דין חדש בשאלת גובה הנזק ובשאלה זו בלבד.

אם עד ליום 22.1.12 יגישו הצדדים הסדר כולל שיסיים את המחלוקת וייתר את המשך ההתדיינות בבית משפט קמא, ויבקשו לתת לו תוקף של פסק דין שיחליף את פסד דיננו דלעיל, תישקל בקשתם בחיוב."

7.         הצדדים לא הגיעו, למרבה הצער, להסדר ביניהם, והוסכם כי יוגשו סיכומים קצרים בכתב לעניין היקף הנזק.

טענות התובעים

8.         לטענת התובעים, נגרמו להם נזקים בגין ירידות ערך נכסיהם, שווי השימוש שנמנע מהם ובגין הנזקים הלא ממוניים אשר הינם תוצאה של העוול שנגרם להם על ידי מעשי הנתבעת.

9.         התובעים צירפו חוות דעת מטעם השמאי מר איל טדי הראל , אשר אמד את ירידת ערכו של הנכס שבנדון, שנגרמה מהגבלת מפלס, קו ה-0", שבוצע על ידי הנתבעת, וקבע את הנזקים הבאים, כדלקמן:

" א) עבור דירת התובעת מס' 1, הגב' פלונית - ירידת ערך משוקללת של 9%, ממחיר הדירה דאז בסך של 4,950,000 ש"ח, ובסה"כ סך של 445,500 ש"ח.

ב) עבור דירת התובע מס' 2, מר ברזילי בועז - ירידת ערך משוקללת של 6.5%, ממחיר הדירה דאז בסך של 4,050,000 ש"ח, ובסה"כ שך של 263,250 ש"ח.

ג) עבור דירת התובע מס' 3, ברזילי יצחק - ירידת ערך של 8% ממחיר הדירה דאז בסך של 900,000 ש"ח, ובסה"כ סך של 72,000 ש"ח.

            (ראה: נספחים ד' ו- ה' לכתב התביעה).

10.      לדבריהם, השמאי מטעמם מפרט בחוות הדעת שלו, בפירוט רב, את הגורמים לירידת ערך הדירות. בתחשיביו נלקחו בחשבון כל הפרמטרים, וכי מחירי הדירות ואחוזי ירידת הערך שנקבעו הינם ריאליים ונכונים.

11.      באשר לחוות הדעת שהוגשה מטעם הנתבעת גורסים התובעים כי זו לא נערכה על ידי שמאי מקרקעין אלא על ידי אדריכל, ולא מהווה חוות דעת שמאית אלא אדריכלית, המציעה פתרונות אדריכליים לנזקים.