פסק-דין בתיק ת.א. 2470/99

א.         מהות התובענה

זו תביעה להחזר כל הסכומים שהתובעת הוציאה במסגרת רכישת שני מגרשים; רכישה שבוטלה; ותביעה שכנגד של הנתבעת 1.

ב.         עובדות רלבנטיות

במחצית השניה של שנת 1997, פרסם הנתבע 2 מכרז למכירת מגרשים לתעשיה בלוד; במסגרתו הזמין לקבל הצעות לרכישת מגרש 111 ומגרש 112 (להלן: "המגרשים").

לא צוין במסמכי המכרז כי איזור המגרשים הוכרז כאתר עתיקות ועקב כך עלולה להתעורר בעיה בכל הקשור ליכולת הבניה על המגרשים.

על פי מסמכי המכרז, בזכויות הבניה נכללו מרתפים ללא כל הסתייגות שמתייחסת לבעיית העתיקות.

התובעת הסתמכה על המידע שנמסר בחוברת המכרז, ובהיותה משוכנעת כי ניתן לבנות על המגרשים באופן מיידי כולל מרתפים היא הגישה הצעה כספית מתאימה למכרז וזכתה במגרשים.

ביום 29.12.97 היא התקשרה עם הנתבעת מס. 2 בחוזי פיתוח, בהתייחס לרכישת המגרשים (נספח ת/1 לתצהיר קורץ).

כתנאי מוקדם ומתלה לחתימת חוזי הפיתוח הנ"ל, נדרשה התובעת להתקשר בהסכם עם הנתבעת מס. 1, אשר אמורה היתה לבצע בעבור הנתבע מס. 2 את עבודות הפיתוח באיזור המגרשים הללו והיתה עפ"י הגדרתה בחוזה מורשה מטעם הנתבע מס. 2 לעלות על הקרקע כבר רשות ולבצע את עבודות הפיתוח (נספח א' ל-נ/3). 

ביום 12.11.97 התקשרה התובעת עם הנתבעת 1 בהסכמים כנדרש.

על פי ההסכמים בין הנתבע 2 לבין התובעת שילמה התובעת למינהל בסה"כ 6,949,279 ש"ח (לא כולל מע"מ).

על פי ההסכמים בין הנתבעת 1 לבין התובעת שילמה התובעת לנתבעת 1 בסה"כ 3,596,513 ש"ח (לא כולל מע"מ).

עקב בעיית העתיקות שהתגלעה החליטה הנהלת נתבע 2 לבחור באלטרנטיבה שהועלתה לביטול ולהחזרת כספי התובעת כתוצאה מכך (נספח ת/9 לתצהיר קורץ).

למרות החלטת הנתבע 2, לטענת התובעת, לא בוצעה ההחלטה במלואה באופן מיידי.

בעוד שהתשלומים למינהל, למס רכישה ולמס בולים הושבו תוך זמן סביר, הרי שהשבת יתרת הכספים השתהתה.

מעבר להשבת הסכומים לעיל, היה המינהל אמור, לטענת התובעת, להשיב ולפצות אותה גם בגין התשלומים הבאים:

(1) הוצאה נלווית לרכישת הקרקע, ששולמה ביום 5.1.98, בסך של 20,000 ש"ח.

(2) תשלומים לרשות העתיקות.

(3) הוצאות לתכנון ולקידום פרוייקט הבנייה.