פסק-דין בתיק ת.א 218386/02

העובדות.

1.         עמידר - החברה הלאומית לשיכון עולים בע"מ (להלן- "עמידר") מנהלת מטעם המדינה (להלן: "התובעת") השכרתן של דירות ציבוריות ובכלל אלו דירה בת 2 חדרים המצויה ברח' יבנה 20, כפר סבא (להלן: "הדירה").

2.         בתאריך  20/3/89 השכירה עמידר את הדירה, בשכירות סוציאלית, למנוח אברהם  לוי (להלן: "המנוח") לתקופה של שנה אחת, החל מיום 20/3/89 וכלה ביום 14/3/90 (להלן: "חוזה השכירות" או "החוזה"). בתום תקופת השכירות החוזית, המשיך המנוח להחזיק  בדירה בתנאי החוזה.

3.         בתחילת שנת  1990 נישא המנוח, בנישואין שניים, לגב' רבקה לוי (להלן: "האלמנה" או "רבקה")  ומנישואים אלה נולדה להם בת. עם נישואיה עברה רבקה להתגורר בדירה יחד עם המנוח, עד למועד (שעוד ידובר בו) בו עזבה את הדירה.

            המנוח הלך לבית עולמו ביום 24/3/02.

4.         הנתבע - בנו של המנוח מנישואיו לאשתו הראשונה - נישא ביום 14/9/98 לגב' הדס הלוי,  להם בן משותף, אשר נולד בתאריך 31/10/98.

            עם נישואיו, עזב הנתבע את הדירה ועבר להתגורר עם רעייתו בדירה שכורה, ברחוב רמז 30, כפר סבא (להלן: "הדירה השכורה").

5.         בשל סכסוך שנתגלע בין הנתבע לרעייתו, נפרדו בני הזוג.  הנתבע חזר להתגורר בדירה ואילו רעייתו שבה להתגורר עם בנה, בבית הוריה.  הנתבע ובת זוגתו התגרשו ביום 8/11/02.

6.         הנתבע מחזיק בדירה וטוען לזכויות בה. מכאן התביעה.

העתירה.

7.         בתביעה שבכאן,  עתרה התובעת לפינוי הנתבע מן הדירה וכן לחייבו בתשלום דמי שימוש ראויים, לתקופה שעד ליום הגשת התביעה העולים לסך 7,868 ש"ח.

לטענת התובעת, עם  פטירת המנוח פקע החוזה ובשל כך זכאית היא לקבל לידיה את החזקה בדירה, בהעדר זכות לנתבע להחזיק בה.

            לדברי התובעת, בתום שבעת ימי האבל על אביו המנוח, השתלט הנתבע על הדירה בכח הזרוע, תפס בה חזקה  בניגוד לרצון התובעת וחרף מחאתה. 

            הואיל והנתבע לא התגורר עם אביו המנוח תקופה של 3 שנים טרם פטירתו, אין הוא זכאי - כך לתובעת - להמשיך ולהתגורר בדירה "כדייר ממשיך", כמשמעותו בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשכ"ט - 1998 (להלן: "החוק").

            בקשות הנתבע לוועדות השונות מטעם המדינה (הוועדה העליונה כמו גם הוועדה הציבורית), להכיר בו כדייר ממשיך" על פי החוק נדחו.  בהעדר זכות חוקית  להמשיך ולהחזיק בדירה, הנתבע הינו בגדר מסיג גבול בה ומן הדין להורות על פינויו הימנה.

8.         מנגד טען הנתבע,  כי הוא מתגורר בדירה משחר נעוריו, למן המועד בו הושכרה הדירה לאביו המנוח.

            לדבריו, כבר בחג הפסח של שנת 1999, עזב את הדירה השכורה  וחזר להתגורר בבית אביו, זאת עקב סכסוך שנתגלע בינו לבין רעייתו.

            משכך הם פני הדברים - כך לנתבע - הוא ממלא אחר תנאי החוק והינו בגדר "דייר ממשיך".  ככזה, זכאי הוא להמשיך ולהתגורר בדירה, באותם תנאים שהוענקו לאביו המנוח, על פי החוזה.

            טוען, אפוא, הנתבע כי הוא מחזיק בדירה כדין, הוא איננו פולש ומסיג גבול בה כנטען ומן הדין לדחות את התביעה כנגדו.