פסק-דין בתיק ת.א 218100/02 - פסקדין

מבוא ורקע עובדתי.

1.         בכל הזמנים הרלוונטיים לתביעה זו, היו הנתבעות הבעלים, בחלקים שווים, של הפרויקט בנכס הידוע כחלקה 1 בגוש 3701 (יחד עם חלקות סמוכות), ברחובות, הכולל תחנה מרכזית לאוטובוסים, משרדים, חניון, חנויות וקניון (להלן - "הקניון").

2.         בתאריך 08.09.96 נחתם הסכם שכירות בין הנתבעות 1 ו-2 לבין התובע (להלן - "ההסכם" או "הסכם השכירות") לפיו שכר זה האחרון מהנתבעות חנות בקניון בשטח של כ-60 מ"ר, לממכר מתנות וכלי בית (להלן - "החנות" או "המושכר").

            הנתבעת 3, התווספה כמשכיר נוסף בהסכם, בשלב מאוחר יותר.

3.         תקופת השכירות נקבעה בהסכם ל-3 שנים החל מיום 15.09.96 וכלה ביום 14.09.99         (להלן - "תקופת השכירות").

            לתובע ניתנה הברירה (אופציה) להאריך את תקופת השכירות לשתי תקופות שכירות נוספות. האחת לתקופה של 3 שנים שתחילתה מיום 15.09.99 ועד ליום 14.09.02 (להלן - "תקופת האופציה הראשונה") והשנייה ל-3 שנים ו- 11 חודש, מתום תקופת האופציה הראשונה.

יצויין כי זכות התובע למימוש האופציות הותנו בהסכם, במתן הודעה מוקדמת של 6 חודשים לפני תום תקופת השכירות (להלן - "ההודעה המוקדמת") ובעמידה בתנאי ההסכם במלואם.

דמי השכירות נקבעו בהסכם לסך של 10,260 ש"ח לחודש בגין שנת השכירות הראשונה ואילו לשנות השכירות הנותרות הועמדו דמי השכירות על סך 11,274.06 ש"ח לחודש.

כן התחייב התובע לשלם תשלומים נוספים, המהווים 7% מהפדיון כמו גם דמי חנייה.

דמי השכירות אשר אמורים היו להשתלם בתקופת האופציה, הינם אלה אשר השתלמו בתום תקופת השכירות, בתוספת הצמדה למדד ובתוספת 5% מהפדיון.

4.         על פי הוראות ההסכם התחייב התובע לבצע במושכר עבודות המפורטות בנספח ג' להסכם, זאת על מנת להכשירו לייעודו (להלן - "ההשקעות במושכר").

            ההשקעות במושכר בוצעו על ידי התובע, טרם החלה תקופת השכירות על פי ההסכם.

5.         בתאריך 29.09.99, משתמה תקופת השכירות, נחתם בין הנתבעות לתובע תוספת להסכם השכירות (להלן - "התוספת להסכם" או "התוספת")  לפיה הוארכה תקופת השכירות לשנתיים נוספות החל מיום 01.08.99 וכלה ביום 31.08.01 (להלן - "תקופת השכירות הנוספת").

            דמי השכירות נקבעו בתוספת לסך של 6,317 ש"ח לחודש לתקופה שמיום 01.04.99 ועד ליום 31.12.99, ולסך של 6,949 ש"ח ליתרת תקופת השכירות על פי התוספת.

6.         בתאריך 30.08.01, עם תום תקופת השכירות על פי התוספת, פינה התובע את המושכר.

7.         בתביעה שבכאן, עותר התובע לחייב הנתבעות בתשלום סך של 1,000,000 ש"ח, פיצויים ודמי נזק אשר נגרמו לו - לטענתו - בגין פינוי החנות טרם סיום תקופות האופציה על פי ההסכם, בעטיים של הנתבעות.

טענות הצדדים וגדר המחלוקת.

טענות התובע

8.         לטענת התובע, הנתבעות באמצעות נציגיה גמרו אומר - בעורמה ובתחבולות - לסלקו מהמושכר טרם חלוף תקופות האופציה על פי ההסכם, זאת על מנת להשכיר את המושכר לשוכר אחר ולעשות רווח בלתי הוגן על חשבונו.