פסק-דין בתיק ת.א 176168/02

מבוא ורקע.

1.       בתאריך 8/3/00 נחתם הסכם מכר בין התובעים לנתבעת 2 (להלן - "הסכם המכר"), לפיו מכרה זו האחרונה לתובעים דירת קוטג' בת 7 חדרים, הבנויה על מגרש 87 בגוש 5386 והמצויה ברח' הימים 17, ראשל"צ (להלן - "הדירה").

2.       הדירה נבנתה על ידי הנתבעת 1 (להלן - "הנתבעת"), שהינה חברה קבלנית אשר עיקר עיסוקה הוא יזמות, בניית דירות ומכירתן.

3.       את זכויותיה בדירה רכשה הנתבעת 2 מהנתבעת, בהיות הדירה במצב של שלד בלבד, זאת על פי הסכם מיום 16/6/97.

בשלב מאוחר יותר, בחלוף כמחצית השנה מעת רכישת השלד, התקשרו הנתבעות בהסכם לפיו התחייבה הנתבעת להשלים את עבודות הגמר בדירה.

במהלך שנת 1998 הושלמו מלוא העבודות בדירה, לרבות חיבורה לתשתיות המים והחשמל וקבלת טופס 4.

4.       בתביעה שבכאן, עתרו התובעים לחייב הנתבעות לפצותם בגין הנזקים הכספיים שנגרמו להם כתוצאה מקיומם של ליקויים ופגמים שנתגלו בדירה, עת זו נמסרה לחזקתם.

לטענת התובעים, הגם שהנתבעת לא התקשרה עימם בהסכם כלשהו, מוטלת עליה החובה לפצותם בגין מכלול נזקיהם שנגרמו כתוצאה מקיומם של הליקויים שנתגלו בדירה, הן מכוחם של ההסכמים שבינה לבין הנתבעת 2 והן מכוח הדין.

לטענתם, נוכח העובדה כי הנתבעת - שהינה חברה קבלנית - בנתה את הדירה בשלמותה (הגם שזו נבנתה בשלבים), היא באה בגדרו של "מוכר" כמשמעותו בחוק המכר (דירות), תשל"ג - 1973 (להלן - "החוק").

לחלופין טענו התובעים, כי חבותה של הנתבעת לשפותם בגין הנזקים האמורים, עולה מהוראות דיני החוזים הכלליים כמו גם מחוק חוזה קבלנות תשל"ד - 1974.

באשר לנתבעת 2 טענו התובעים, כי זו חבה כלפיהם מכוח הסכם המכר, כמו גם עקב ניהול משא ומתן שלא בתום לב, עובר לכריתתו.

התובעים העמידו תביעתם על סך כלל של 236,183 ש"ח, נכון ליום הגשת התביעה המתוקנת.

5.       בכתב הגנתה טענה הנתבעת כי יש לדחות התביעה כנגדה על הסף, בשל העדר יריבות בינה לבין התובעים.

לדבריה, נוכח העובדה כי היא לא התקשרה בהסכם כלשהו עם התובעים למכירת הדירה, אין להגדירה "כמוכר", כמשמעות מונח זה בחוק.

לטענתה, היא שימשה אך כקבלן למתן שירותי בנייה להשלמת עבודות הגמר בדירה, עת הנתבעת 2 הייתה בעלת זכויות החכירה בה.

בנסיבות אלה - כך לנתבעת - אין היא חבה לתובעים דבר, חרף קיומם של ליקויי הבנייה בדירה והנזקים הכספיים שנגרמו לתובעים בעטיים - ככול שאלה נגרמו.

6.       הנתבעת 2 מצידה טענה אף היא בכתב הגנתה, כי דין התביעה כנגדה להדחות על הסף.

לטענתה, התובעים מנועים מלהגיש תביעה זו כנגדה נוכח הוראת הסכם המכר (סעיף 5(ב) שבו), הקובעת מפורשות כי התובעים מוותרים על זכותם לתבוע אותה, בגין ליקויים ו/או פגמים שיתגלו בדירה.

בד בבד עם הגשת כתב ההגנה, הגישה הנתבעת 2 הודעת צד ג' כנגד הנתבעת, בה עתרה לחייב הנתבעת לשפותה בגין כל סעד שייפסק נגדה בתובענה העיקרית (להלן - "הודעת צד ג'").

לטענתה, הנתבעת היא זו אשר בנתה את הדירה על כל שלביו (שלד וגמר) וככזו היא נושאת באחריות לטיב הבנייה, הן מכוחם של ההסכמים שבין הצדדים והן מכוח הדין.