פסק-דין בתיק ת.א. 175247/02 - פסקדין

1.   לפניי תביעת התובעים, חברת בנייה (להלן: "התובעת") ומנהלה (להלן: "הנתבע"), כנגד הנתבעת, להחזר דמי היטל סלילת כבישים (להלן: "ההיטל") שגבתה מהם הנתבעת במהלך הליכי רישוי בנייה של פרויקט מגורים שביצעו הנתבעים ברח' זלמן שז"ר 25 בתל אביב (באותו רחוב ביצעו במועדים שונים בניית בתי דירות נוספים).

סכום התביעה 1,063,410.36 ש"ח, נכון ליום הגשתה (9.5.02), והינו הסכום (575,428.81 ש"ח) ששולם ע"י הנתבעים ביום 16.5.95, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

2.   עוד בישיבות קדם המשפט, בפני קודמתי, הסכימו ב"כ הצדדים כי המחלוקות הצריכות הכרעה הן ארבע במספר:

האחת - האם הכביש המדובר נסלל לפני שנת 1971 או לאחרי שנת 1971, ומהם הקטעים שנסללו לאחר שנת 1971;

השנייה - האם קטעים שנסללו לאחר שנת 1971 (אם יוכח שאז נסללו) מהווים קטע גובל ביחס למגרש התובעים;

השלישית - האם מדובר בנכס גובל;

והרביעית - ההבדל בין מס לאגרה.

3.   בפניי הסכימו ב"כ הצדדים, דיונית וראייתית, כחלופה לגיבוש פשרה (שלא נסתייעה לבסוף) כי פסק הדין יינתן על סמך כתבי הטענות וחומר הראיות הקיימים בתיק בית המשפט, ללא חקירת עדים, לאחר הגשת רשימה מוסכמת משלימה של ראיות, וללא הגשת תיעוד נוסף (למעט סיכומי טענות).

מכוח הסכמות אלה, הוגשו וקובלו - כראיות נוספות -  חוות דעת מומחה התובעת שהומצאה ביום 27.1.04, תצ"א מיום 31.8.63 המצורף לה (נ/1), תצ"א מיום  22.6.74 (ת/2), תצ"א מיום 24.9.76 (ת/3), ותצלום מפה (ת/4) (שהוסכם כי קטע הכביש המסומן בה באדום נסלל לא יאוחר מיום 22.6.74 למרות האמור במקרא המפה).

הוגשו סיכומי הצדדים, לרבות סיכומי תשובה של התובעים, ולאחרונה הוגשה הודעה על בקשה מוסכמת (ביום 16.6.05) לקבל גם אסמכתא נוספת מטעם הנתבעת.

4.   לאחר שקילת חומר הראיות, הראיות המוסכמות הנוספות, וטיעוני הצדדים בכתבי בי דין ובסיכומיהם, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, לאו דווקא מנימוקיה או מנימוקי טענות התובעים בסיכומיהם, וכמובהר להלן.

5.   מועד הסלילה הרלוונטי ושאלת היות המדובר בנכס גובל, אם לאו, עולים כעובדות שבמחלוקת לאור נוסח החיקוק העומד בבסיס ההתדיינות, והוא חוק העזר לתל אביב - יפו (סלילת רחובות), תשל"ו - 1975 (להלן: " חוק העזר"), אשר קובע בסעיף 4 בו:

        "(א).  חייבים בהיטל לפי חוק זה מי  שהיו בעלי הנכסים הגובלים בעת התחלת הסלילה; התחלת הסלילה משמעה תאריך תחילת העבודה כפי שקבע המהנדס.

         (ב).    אם לאחר התחלת הסלילה הוקם בניין או נוספה בנייה לבניין קיים, או נהרס  בניין קיים והוקם בניין חדש במקומו, יחויבו בהיטל בעד הבנייה מי  שהם בעלי הנכסים הגובלים בעת הבנייה".

קדם לו חוק העזר לתל אביב-יפו (סלילת רחובות) תשל"א - 1971 (להלן: " חוק העזר הקודם"), אשר סעיף 5(א) בו זהה לסעיף 4(א) בחוק העזר; חוק העזר הקודם בא במקומו של חוק עזר לתל אביב-יפו (סלילת רחובות) תשי"ז - 1957.

6.   סעיפיו הקטנים של סעיף 4 לחוק העזר מדברים על חיוב בהיטל הסלילה לגבי בעלי נכסים גובלים, וזאת באבחנה (שבשני סעיפי המשנה האמורים) שהגורם המשתנה בה הוא מועד קיומה או ביצועה הבנייה בנכס הגובל:

לפי ס"ק א' - כשמדובר בבנייה הקיימת במועד "התחלת הסלילה", הרי החיוב הוא על כל בעל נכס גובל באותו מועד של התחלת הסלילה;

ולפי ס"ק ב' - כשמדובר בבנייה המתבצעת במועד שלאחר אותה "התחלת הסלילה", הרי החיוב מתפרש גם על נכס גובל שמבוצעת בו בנייה חדשה או תוספת בנייה לבניין קיים או בנייה חדשה המחליפה הריסת בנייה קיימת.

7.   לעומת האמור בסעיף 4(א) לחוק העזר, הקושר קשר של זיקה כרונולוגית בין התחלת הסלילה לבין חיוב בעלי נכסים גובלים קיימים דאז, הרי לגבי מי שבונים או מוסיפים בנייה או בונים תחת הריסת בנייה ישנה - לגבי בעלי נכסים גובלים שכאלה קובע סעיף 4(ב) לחוק העזר כי אין לכאורה מגבלת זמנים למועד העתידי שבו תתבצע אותה בנייה חדשה ושבו יוטל היטל הסלילה על מבצעי הבנייה, וכי אין לכאורה כל מגבלת ריחוק זמנים בין מועדים אלה לבין המועד בו בוצעה בעבר התחלת הסלילה או השלמתה.