פסק-דין בתיק ת.א. 1577/00

1.         התובע הוא צבעי במקצועו, תושב הכפר מייסר ליד חדרה, נ+4, יליד 26.12.66, שנפגע בתאונת דרכים ביום 19.7.00. הנתבעת חייבת בפיצוייו, אותם יש להעריך ולפסוק, להלן.

2.         פגיעתו של התובע בתאונה היתה קשה, (וכללה שברים בצלעות, שבר מרוסק של קדמת הלסת התחתונה, שברים בגפיים ופגיעת ראש כשהפגיעה העיקרית היא שבר של מפרק הירך, ועוד). מצבו הצריך ניתוחים וטיפולים רבים, וכן  115 ימי אישפוז. התאונה היא תאונת עבודה, והנכויות, כפי שנקבעו על פי דין והמחייבות לצורך התביעה הן, כדלקמן: 30 אחוזי נכות בגלל הגבלה בתנועות מפרק הירך - לפי סעיף 48(1)ז' למבחנים; 10 אחוזי נכות בגין פגיעה במשטח מפרקי עצם המסרק - לפי סעיף 35(1)ב למבחנים; 10 אחוזי נכות בגלל אי יציבות הברך השמאלית - לפי הסעיף הנ"ל; 10 אחוזים בגלל אובדן תנועות אמת שמאל - לפי סעיף 41(10) ז' למבחנים; 10 אחוזי נכות בגלל אובדן תנועות - לפי סעיף 41(7)בII למבחנים; 10 אחוזי נכות בגלל חוסר תחושה - לפי סעיף 29(6)II למבחנים; 10 אחוזי נכות בגלל הגבלה בכושר העבודה - לפי סעיף 34(ב) למבחנים; 10 אחוזי נכות בגלל פגיעה בעצבי המוח - לפי סעיף 29(5)אI למבחנים וכן 10 אחוזי נכות בגלל הצלקות - לפי סעיף 75 למבחנים.

            סה"כ הנכות הרפואית המשוקללת והמחייבת לצורך התביעה - 69.88 אחוזים. 

3.         מאז התאונה התובע איננו עובד; הוא מתהלך בעזרת מקל הליכה; יש לו מכונית בה הוא נוהג, נעזר באשתו, לא הצליח להשתקם, ומתקיים מתגמולי המוסד לביטוח לאומי.

4.         אין לתובע תעודת בגרות. לאחר 12 שנות לימודים בהם לא הצטיין, החל לעבוד בעבודות שיפוצים וצבעות. בשנת 1984 החל לעבוד אצל קבלן בשם פרוכט בעבודות צבעות, כאשר אותו קבלן העסיק את התובע בעבודות שיפוץ וצבע בקיבוץ עין-החורש. במהלך שנת 1997 החל הקיבוץ להעסיק את התובע באופן ישיר בעבודות אלה. עבודתו כללה העסקה ישירה של הקיבוץ וכן ביצוע עבודות "פרטיות" לחברי הקיבוץ שהיו מעונינים בכך כנגד תשלום נוסף במזומן שלא דרך הנהלת החשבונות של הקיבוץ. בפברואר 2000 החל התובע לעסוק בעבודות צבע כעצמאי. הוא נרשם במע"מ ובמס הכנסה, והוציא חשבוניות עבור העבודות שביצע עד לתאונה.

            בשנת 1994 השתכר התובע 47,802 ש"ח. על פי טופס 106 שהוצא על ידי קיבוץ עין-החורש השתכר התובע בשנת 1998 (עבור 7 חודשי עבודה) סכום של 38,645 ש"ח. בשנת 1999 הוא השתכר על פי הדיווח האמור סכום של 73,495 ש"ח. בשנת 2000, בחודשים ינואר ופברואר שילם לו הקיבוץ 10,007 ש"ח. בפברואר 2000 הוא החל להיות עצמאי ופנקס החשבוניות נ/8 מלמד שמיום 21.2.00 עד ליום 31.8.00 שולמו לו תקבולים בסכום כולל של 74,223 ש"ח.

            העדים שהובאו דיברו כולם בשבחו של התובע. יוחאי שוורץ (בעבר חבר קיבוץ עין-החורש שניהל את ענייני הבנייה בקיבוץ וכיום הנדסאי בניין ומנהל פרוייקטים) אומר כי התובע "הוכיח מקצועיות, יכולת ומוטיבציה, אמינות ונאמנות, ולכן גם האריך שנים בעבודתו במשק" (ראה סעיף 5 לתצהירו ת/4). נועה מוסרי פיקחה מטעם הקיבוץ על העבודות וגם היא מדברת בשבחו (סעיף 17 לתצהיר ת/5) וכן מסבירה את השתכרותו הנוספת מעבודות עבור חברי הקיבוץ. ראה גם ת/10- תצהירה של דונה זיידנברג. עדויות אלה אמינות בעיני.

            הנתונים דלעיל מראים כי כשכיר היתה השתכרותו של התובע נמוכה מן השכר הממוצע במשק; לכך מתווספת השתכרות נוספת שלא דווחה; כעצמאי, היה לתובע כושר השתכרות גבוה יותר, וניתן להעריך כי היה מעלה את השתכרותו בעתיד. לאחר שקלול הנתונים הללו, אני אומד את כושר השתכרותו של התובע לעתיד בסכום חודשי ממוצע של 8,000 ש"ח נטו לחודש.

4.         פגיעתו של התובע בתאונה היתה קשה. התאונה הותירה (לאחר אשפוז ממושך וניתוחים רבים) נכות גבוהה. התובע אינו מוכשר לעבודה שאינה פיזית, ובמצבו אינו מסוגל לעבוד עבודת כפיים. עיסוקים שונים עשויים לבוא בחשבון לבוא בחשבון לגביו, אם כי בפועל, במציאות, נראה כי סיכוייו למצוא עבודה או תעסוקה אינם כה גדולים. רוב הזמן הוא סובל מכאבים; אינו יכול לשבת או לעמוד זמן ממושך; מצבו הנפשי אינו מעודד. יכולתו להשתקם במקצוע שאינו מצריך עבודה פיזית נראית לי מוגבלת, אם כי אין לשלול סיכוי מסוים לשיקום. אני מעריך, לאור כל זה, כי התובע איבד שלושה רבעים מכושר השתכרותו.

5.         הנזק הבלתי ממוני מסתכם כיום, לאור הנכות הרפואית, הגיל, ימי האישפוז, והריבית מאז התאונה, בסכום (מעוגל, כולל ריבית מיום התאונה) של 175,000 ש"ח.

6.         הפסד ההשתכרות המלא בעבר יחושב למשך שנתיים, 192,000 ש"ח. משך 37 החודשים לאחר מכן, לפי הפסד בשיעור של 75 אחוזים מן ההשתכרות, 222,000 ש"ח. ההפסד בעתיד עד גיל 65 שנה, (לאור אופיה הפיזי של עבודת הצבעות) לפי הפסד של 6,000 ש"ח לחודש, 1,299,000 ש"ח. 

7.         ההנחה היא שהתובע היה עובד כעצמאי בהמשך חייו, אלמלא התאונה. אין לזכותו בהפסד פנסיה.

8.         הפסד נוסף נגרם לתובע בהיזקקותו לעזרת צד שלישי וכן בכך שהוגבלה יכולתו לבצע עבודות אחזקת ביתו, שיפוצו, ואף עבודות בניה שיכול היה הוא לעשות בעצמו, אלמלא נפגע בתאונה. העזרה לה הוא נזקק ניתנה וניתנת לו על ידי אשתו, אך היקפה אינו כה גדול, שכן, ביסודו של דבר יכול התובע במצבו לדאוג לעצמו ולצרכי חייו הבסיסיים ברחצה, לבוש, אכילה וכו', בצורה טובה.

            המיגבלה בפרק הירך מצריכה העזרות במקל הליכה והיזקקות מוגברת לנסיעה במכונית.

            כמו כן מתקשה התובע בעליה במדרגות, ויש הצדקה לפצותו, בסכום מתאים, בגין התאמת הדיור, היינו מעבר לקומת הקרקע כך שיוכל להגיע לדירת מגוריו בלא לעלות במדרגות.

9.         לאור כל האמור, אעריך את נזקיו של התובע, כדלקמן:

            א.         נזק בלתי ממוני -                                   175,000 ש"ח.

ב.         הפסד השתכרות בעבר-                          414,000 ש"ח.

ג.          הפסד השתכרות בעתיד-                         1,299,000 ש"ח.