פסק-דין בתיק ת.א 1492/00

תביעת נזקי גוף לפי חוק הפצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

1.         המנוח, שעזבונו הוא הנתבע מס' 1, יליד 13.4.64, נהרג בתאונת דרכים ביום 2.10.98. התובעים הגישו תביעה זו כתלויים, באשר לטענת התובעת 1 (להלן: " התובעת"), היא היתה חברתו לחיים של המנוח, והתובע מס' 2 (להלן: " התובע"), יליד 7.9.97, הוא בנו הקטין.

2.         הנתבעות 2-3 (להלן: " הנתבעות") כפרו בכך שהתובע 2 הוא בנו של המנוח. לאור המחלוקת בין הצדדים, ולאחר שנתקבלה הסכמת הורי המנוח, הוריתי בהחלטתי מיום 9.4.2003 (בש"א 1754/03) כי על הצדדים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, באשר הסמכות להורות על בדיקת רקמות נתונה לבית המשפט לענייני משפחה מכוח סעיף 3(ד) לחוק מידע גנטי, התשס"א-2001.

התובעים פנו אפוא לבית המשפט לענייני משפחה, ושם ניתן הצו המבוקש. לא למותר לציין, כי הנתבעות התנגדו למתן הצו, לטעמי, בחוסר תום לב מובהק. מכל מקום, לאחר שנעשתה בדיקת רקמות, נקבע שהתובע הוא אכן בנו של המנוח.

התובעת  חזרה בה במהלך ההתדיינות מהטענה שהיתה חברתו לחיים של המנוח, כך שנותרה רק תביעתו של התובע-הקטין כתלוי.

3.         המנוח נהרג בתאונה כאשר נהג במכונית תחת השפעת סמים, והנתבעות כפרו תחילה בחבותן בשל כך ואף עתרו לדחיית התביעה על הסף (בקשה שנדחתה על ידי בהחלטתי מיום 9.2.2003 בבש"א 707/03 ).

בשל כפירת הנתבעות בחבות, נאלצו התובעים לצרף את קרנית כנתבעת נוספת. לאחר מכן  חזרו בהן הנתבעות מכפירתן בחבות, וקרנית נמחקה מהתביעה.

4.         אין בדעתנו להאריך בדברים, ונספר בקצרה כי קשים ורעים היו שני חייו של המנוח. החל מנערותו בגיל 13 ועד ליום מותו היה המנוח מכור לסמים קשים, הסתבך בפלילים וריצה עונשי מאסר ממושכים, החל משנת 1986 ואילך. כך, לדוגמא, נדון המנוח ביום 15.4.93 לתקופת מאסר של 54 חודש, בגין מעשי גניבה, שוד, התפרצות, הונאה בכרטיסי אשראי ועבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים.

            עוד נספר, כי  גם התובעת הייתה מכורה לסמים, וחזרה ונכנסה למוסדות גמילה. כיום, לטענתה, היא נקיה מסמי רחוב ומיוצבת על "מתאדון" שאותו היא מקבלת על בסיס יומי באמצעות הגופים המטפלים של משרד הבריאות.

5.         התובעת ואחיה מסרו תצהירי עדות ראשית ונחקרו בבית המשפט.

התובעת טענה כי המנוח אמנם לא עבד בצורה פורמלית, אך עבד "בשחור", או שהיו לו מקורות הכנסה אחרים שמהם צרך סמים, קיים את עצמו וגם קיים את הקטין ונשא בהוצאותיה של התובעת. התובעת טענה כי המנוח שילם עבור המעון של הקטין, קנה מצרכים, היה עושה תיקוני תחזוקה בבית, ובקיצור, תיפקד כמעט כמו אב לכל דבר וענין. התובעת העריכה את תרומתו של המנוח בסכום של כ-5,000 ש"ח לחודש, יהא מקורו של הכסף אשר יהא.

אחיה של התובעת תמך בעדותו בגרסת התובעת, אך מחקירתו הנגדית נתברר כי אין לו כמעט כל ידיעה אישית על העובדות הרלוונטיות.

6.         צר לי לקבוע כי לא מצאתי תימוכין לתמונה הפסטורלית-משהו שביקשו התובעת ואחיה לצייר, ועדותם עומדת בסתירה לכל המסמכים בתיק.

אך לדוגמה, נספר כי כאשר התובעת היתה מאושפזת במוסד גמילה, עובר לתאונה, טיפלו בקטין אחיותיו הגדולות, בנותיה של התובעת, ולא המנוח (עמ' 25 ש' 14-20). הנתבעות הצביעו על כך שביום 15.10.98, כשבועיים לאחר התאונה, פנתה התובעת למחלקת הרווחה בבקשה להסדיר חוב לחברת החשמל (המכתב במסגרת המסמכים שסומנו נ/5). תמיהה היא, הכיצד נצבר חוב לחברת החשמל, אם המנוח, כטענת התובעת, הסדיר את כל החובות והתשלומים ותרם להחזקת הבית.

7.         מכל המסמכים שבתיק עולה כי המנוח לא עבד ולא השתכר. כשבוע לפני התאונה הקטלנית בה נספה, הגיש המנוח תביעה להבטחת הכנסה ובה ציין כי הוא רווק, ללא ילדים, נרקומן, לא עובד, ומתגורר עם הוריו. בתצהירו שצורף לתביעה  להבטחת הכנסה (ג/14 למוצגי הנתבעות) נכתב " אני משתמש בסמים קשים ואני גם מהמר בקוביות וקלפים ומתי שקבלתי את הכסף פשוט עשיתי הלוואה מהבנק ולא הצלחתי להחזיר, פשוט שעבדתי את המכוניות והכסף התבזבז על סמים שאני צורך כל יום ועל הימורים".

המנוח לא התגורר עם התובעת אלא בבית הוריו בבת-ים. התובעת אישרה שהמנוח לא גר איתה והתגורר אצל הוריו " הוא היה חבר שלי ומדי פעם היה ישן אצלי" (עמ' 31 ש' 9).

גם ממסמכים נוספים שהוגשו על ידי המנוח לרשויות שונות, עולה שהמנוח התגורר עם הוריו, היה מאז ומתמיד סמוך על שולחנם ומעולם לא עבד (למעט אפיזודה אחת במהלכה עבד במסגרת "עבודות חוץ" בשהותו במאסר בכלא רמלה).

8.         העולה מן המקובץ, שלא עלה בידי התובע-הקטין, להוכיח תלות בפועל במנוח, במובן זה שלא הוכח שהמנוח אכן העביר לתובעים סכומי כסף ואין כל אינדיקציה כי תרם מהכספים שהשיג, אם השיג, לתובעת ולקטין.

9.         דרכו של מכור לסמים מי ידע ומי יעריך? מי שמצוי בתחום העגום של נפגעי הסמים יאמר לך כי יתכנו מקרים שהמכור ייחלץ מעולם זה, וכי דווקא מכורים שהגיעו "לשאול תחתיות", לאחר שנים ארוכות של שימוש בסמים ונפילות חוזרות ונשנות, יצליחו להיגמל ולהישאר "נקיים" בהמשך חייהם, תוך מאבק יום-יומי עם אותו נגע רע, שורש פורה ראש ולענה.