פסק-דין בתיק ת.א. 14299/99 - פסקדין

כללי

1.         בפני ערעור על החלטתו מיום 30.7.07, של כב' הרשם אמיר צ'כנוביץ  (בש"א 122111/00) לפיה הורה על בטול פסה"ד שניתן כנגד המשיבים ביום 2.3.00, במעמד צד אחד וחייב את המשיבים בתשלום הוצאות המערערת בסך של 3,000 ש"ח בצירוף מע"מ.

            ב"כ הצדדים הגישו עיקרי טיעון מפורטים ומנומקים, כל אחד לשיטתו.

            העובדות והנסיבות בתיק זה חריגות ויוצאות דופן ועל כן אפרטן להלן.

2.         בתאריך 14.1.99 הגישה המערערת את תביעתה כנגד המשיבים, ובתאריך 19.5.99 הגישה כתב תביעה מתוקן.

            המערערת התקשתה לבצע מסירה של כתב התביעה למשיבים ועתרה לתחליף המצאה בדרך של פרסום ההזמנה לדין בעיתון יומי בשפה הערבית המופיע בעזה.

            פרסום כאמור נעשה ביום  11.12.99 בעיתון "אל קודס".

            בהסתמך על הפרסום ניתן כנגד המשיבים ביום 2.3.00 פס"ד שביטולו נתבקש בבקשה שהגישו המשיבים ביום 3.8.00.

3.         הדיון בבקשה לבטול פסה"ד לא התקיים במשך כ- 6 שנים ונדחה מפעם לפעם בשל המצב הביטחוני והעדר יכולתם של המשיבים להתייצב לדיון ולהיחקר על תצהיריהם.

            בתאריך 6.12.06, ביקש ב"כ המערערת כי תינתן החלטה על בסיס כתבי הטענות וללא חקירות המצהירים וב"כ המשיבים הסכים ואף ציין בתגובתו כי הציע דרך דיונית זו כבר בעבר.

            ביום  19.3.07 הורה הרשם הנכבד על הגשת סיכומים בכתב, ללא חקירות המצהירים וביום 30.7.07, נתנה החלטתו, נשוא הערעור.

סילוק הבקשה לבטול פסה"ד על הסף

4.         המערערת טענה כי הבקשה לבטול פסה"ד לא הוגשה במועד הקבוע בתקנות ואף לא הוגשה בקשה להארכת המועד להגשת הבקשה ולא הציגו המשיבים "טעם מיוחד" להארכת המועד.

            בהחלטה מנומקת כדבעי דחה הרשם הנכבד את הטענה וקבע כי לא ניתן לקבוע את מועד המסירה בהסתמך על מסמכי בית הדואר בעזה והרישום החלקי על גביהם.

            משלא נחקרו המשיבים אין בידי המערערת מועד מוקדם מהמועד שטוענים המשיבים כי קבלו את האזהרה וידעו על פסה"ד.

            מאחר וב"כ המערערת טוען רבות בעניין ויתורו על החקירה הנגדית של המשיבים, אציין לעניין זה כי אין בהעדר החקירה מחד כדי להוסיף לתצהיר את מה שלא נטען בו, ומאידך לא ניתן למוטט את הטענות שבתצהיר ולטעון לטענות בדים, כאשר המצהירים לא נחקרו.

            חותמת בית הדואר בעזה על גבי האזהרות מההוצל"פ נושאת את התאריך 24.6.00 וגם אם תתקבל טענת ב"כ המערערת כי ההמצאה בוצעה ביום 19.6.00 (סעיף 11 וסעיף 24 להודעת הערעור) עדיין הוגשה הבקשה לבטול פסה"ד במועד, בהתחשב בפגרת ביהמ"ש בקיץ 2000.

            ולבסוף, הנוקשות בדרישת "טעם מיוחד" רוככה בפסיקה האחרונה וניתן לראות בכלל הנסיבות משום "טעם מיוחד" להארכת המועד, ככל שנדרשה הארכת המועד.

בטול פסה"ד מחובת הצדק

5.         צדק הרשם הנכבד במסקנתו לפיה אין לבטל את פסה"ד מחובת הצדק שכן תחליף ההמצאה מהווה מסירה כדין ופרסום ההזמנה בעיתון נחשב לידיעה קונסטרוקטיבית של המשיבים על ההליך המשפטי  המתנהל נגדם.

            פסה"ד שביטולו מבוקש ניתן על בסיס ההמצאה בדרך של תחליף המצאה, ומכאן שפסה"ד ניתן כדין ואין המשיבים זכאים לביטולו מחמת הצדק.

ביטול פסה"ד משיקול דעת ביהמ"ש.