פסק-דין בתיק ת.א 133696/01

בפני שתי תביעות של רוכשי בתי מגורים בעיר אלעד, שהדיון בהם אוחד בשל זהות הנתבעת - הבונה ומוכרת הבתים - ובשל  זהות (ברובן) עילות התביעה.

רקע עובדתי

1.         התובע בת.א. 133696/01 (להלן: "זנגר") רכש מהנתבעת בית מגורים (קוטג') בן שני מפלסים, שישה חדרים וחצר, הנמצא ברחוב חוני המעגל 37 בעיר אלעד, על פי הסכם מכר מיום 4.9.1997 .

התובעים בת.א. 157458/02 (להלן: "שנקר") אף הם, רכשו מהנתבעת בית מגורים (קוטג') בן שני מפלסים, שישה חדרים וחצר, הנמצא ברחוב חוני המעגל 41 בעיר אלעד, על-פי הסכם מכר מיום 26.8.1997 (להלן ייקראו  שנקר וזנגר -יחדיו - "התובעים") .

2.         הנתבעת הינה חברה קבלנית - העוסקת בייזום, מכירה והקמה של פרויקטים לבניה, רובם למגורים - אשר בנתה את שכונת הקוטג'ים בישוב אלעד, בהם בתי המגורים של זנגר ושנקר (להלן: "הבתים").

את הבתים שיווקה עמותת בית ומנוחה במזור (להלן: "העמותה"), עפ"י הסכם בין זו האחרונה לבין הנתבעת.

3.         הבתים נמסרו לתובעים במועדים הבאים:  לידי זנגר ביום 16.6.99 ולשנקר ביום 12.7.99.

4.         עוד טרם קבלת החזקה בבית, העבירו שנקר לנתבעת חוו"ד הנדסית מיום 3/6/99 אשר נערכה ע"י המהנדס ברנאיזן (להלן: "חוו"ד ברנאיזן") ובה פורטו ליקויי הבנייה אשר נתגלו סמוך למועד זה. הנתבעת ביצעה תיקונים בהתאם לקביעות המפקח מטעמה.

לטענת שנקר, הנתבעת לא תיקנה התיקונים הנדרשים או ביצעה אותם באופן חלקי, ובשל כך הגיש שנקר חוו"ד שנייה ביום 25.6.00 - עוד טרם הגיע מועד הבדק - של המהנדס בן-חורין (להלן "חוו"ד בן-חורין") וחוו"ד שלישית מיום 22.5.01, אשר נערכה ע"י המהנדס אלכס  זילברמן (להלן "חוו"ד זילברמן מיום 22/5/01").

אף אצל זנגר התגלו ליקויים, ואלה העבירו לנתבעת חוו"ד אשר נערכה בחודש מרץ 2000 ע"י חברת טרמינל (להלן "חוו"ד טרמינל") ובה פירוט הליקויים שנתגלו בביתם.

היות ולטענת זנגר הנתבעת ביצעה התיקונים באופן רשלני והתכחשה לחלקם, הגישו זנגר חוו"ד שניה מטעמם מיום 29.5.01, הפעם באמצעות המהנדס זילברמן (להלן "חוו"ד זילברמן  מיום 29/5/01" ) .

5.         בתביעתם עתרו התובעים לחייב הנתבעת בפיצוי כספי בגין איחור במסירת הבתים וליקויי בנייה שנתגלו בהם, כמו גם בגין עוגמת הנפש וההוצאות שהיו מנת חלקם. לטענת  התובעים הנתבעת הפרה את התחייבויותיה על פי הסכם המכר, בכך שהבתים נמסרו להם כשקיימים בהם ליקויים ואי התאמות לתוכניות ולמפרטים.

עוד טענו התובעים כי הנתבעת התחייבה כלפיהם, עובר לרכישת הבתים, כי אלה פונים  לשטח פתוח ירוק, שתול עצים , ובשל כך בחרו את מיקומם של הבתים והתקשרו בהסכם לרכישתם.

בפועל ניצבים הבתים מאחורי גבעת טרשים גבוהה, וכתוצאה מכך נגרמו להם נזקים, בין היתר בגין ירידת ערך הבתים ועוגמת נפש.

תביעת שנקר נסמכת בעיקרה על שתי חוות דעת.

חוות דעת זילברמן מיום 22/5/01, לפיה עלות תיקון הליקויים מגעת לסך 150,048 ש"ח, וחוות דעת השמאי משה בן גל מיום 25.3.02 (להלן: " חוו"ד בן גל"), בה נקבעה ירידת ערך לבית שנקר לסך של 26,400$.

בנוסף, עתרו שנקר לחייב הנתבעת בתשלום פיצוי כספי בגין האיחור במסירת הבית לידיהם, עוגמת נפש, הוצאות ושכ"ט עו"ד.

תביעת שנקר הסתכמה בסך 351,301 ש"ח, אך הועמדה - לצורכי אגרה - על סך כולל של 250,000 ש"ח.

תביעת זנגר נסמכה, אף היא, על חוות דעת זילברמן מיום 29/5/01, על פיה עלות תיקון הליקויים הינה בסך 162,940 ש"ח, כמו גם על חוות דעת השמאי מר בן גל מיום 14.4.02 לפיה ירד ערכו של בית זנגר - נוכח הליקויים ואי ההתאמות - בסך 16,800$.

זנגר עתרו, איפוא, לחייב הנתבעת בתשלום הסכומים האמורים ובתוספת פיצוי כספי בגין איחור במסירה, עוגמת נפש, הוצאות ושכ"ט עו"ד.