חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק ת.א. 1319/95

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי בתל אביב
1319-95
19.10.2005
בפני :
ברון צפורה

- נגד -
:
האפוטרופוס לנכסי גרמנים
עו"ד ב"כ אורנה בן עזר 		:
מנשה מנשה
עו"ד י. קליינמן
עו"ד מ. ברוק ואח'
פסק-דין

התובע, הינו האפוטרופוס לנכסי גרמנים (להלן לשם הקיצור: "האפוטרופוס"), שתבע בפני פקיד הסדר המקרקעין, לרשום על שמו כבעלים את הנכס נשוא המחלוקת, הידוע כחלקה 70 בגוש 7016 (להלן: "הנכס") וזאת לאחר שהנכס הוכרז כ"נכס גרמני".

מנגד טוען הנתבע, מנשה מנשה, בפני פקיד ההסדר, כי הוא זכאי לפי החוק להרשם כבעלים של הנכס - מכח הוראות פקודת הסדר זכויות במקרקעין (נוסח חדש), התשכ"ט-1969 (להלן: "פקודת ההסדר").

מכיוון שהיו בפניו תביעות סותרות, העביר פקיד ההסדר לבית המשפט את ההכרעה. זהו הסכסוך בתיק זה.

אשר למעמדו של התובע:

מי שכיהנה כאפוטרופוס לנכסי גרמנים על פי מינוי שפורסם בילקוט הפרסומים 4222, הוציאה ב- 1994 תעודה לפי סעיף 17 לחוק נכסי גרמנים, תש"י-1950, בו הוכרז הנכס - כנכס גרמני. לפיכך, הוקנה הנכס לאפוטרופוס - וניתן למכור אותו אך ורק לרשות הפיתוח.

האיחור הרב בהכרזת הנכס כגרמני נגרם בשל אי ידיעה על קיומו והשתייכותו לגרמנים. ההכרזה נעשתה בעקבות דיון קודם בהליכי הסדר מקרקעין, שהתקיים בפני כבוד השופט חיים פורת בבית משפט זה (מוצג ת/3).

בסעיף 17(ב) בחוק נכסי גרמנים, נאמר:

"אישר האפוטרופוס בכתב שנכס מסויים הוא נכס גרמני, יחשב הנכס לנכס גרמני, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.".

בסעיף 5(א) בחוק האמור נקבע:

"כל נכס גרמני מוקנה בזה לאפוטרופוס מיום פרסום מינויו".

הוכח כי ב- 1927 מכר אדם בשם דוד טננבאום את הנכס לתאגיד ששמו: The Tempel Society Fund Ltd. (להלן: "התאגיד"). שם התאגיד נגזר מהשם הגרמני "צנטרל גזלשפט טמפל". הנכס מצוי ביפו במיתחם שהיה מוכר כ"המושבה הגרמנית", שהיתה מיושבת ע"י גרמנים שהיו מכונים "הטמפלרים" - גרמנים שישבו במקומות שונים בארץ ישראל. הנה כי כן, בהתחשב ב"חזקה" שנקבעה בסעיף 17(ב) בחוק נכסי גרמנים ובהתחשב בנתונים המפורטים לעיל, הנני קובעת כי בדין הוכרז הנכס כ"נכס גרמני". לפיכך, התובע הינו בעל מעמד ראוי במחלוקת שבפניי בדבר הזכות להרשם כבעלים של הנכס.

אשר למעמדו של הנתבע:

הנתבע העיד כי הגיע לנכס בשנת 1965. באותו זמן היו בנכס שתי דירות: אחת בחזית וכן דירת צריף בחלק האחורי של הנכס.

תחילה רכש הנתבע את דירת הצריף וכעבור כשנתיים רכש את דירת החזית מאחד בשם יעקובי. העיסקה נעשתה בהסכם בכתב.

בהסתמך על האמור בהסכם הנני קובעת:

שהנתבע רכש מיעקובי - חזקה ולא בעלות.

בסעיף 6 בהסכם נקבע כי "לכשתתגלה זהותו של הבעלים מתחייב המוכר לשלם את חלקו בדמי המפתח המגיעים לו כחוק".

מקביעה זו עולה בבירור כי:

(א)        היה ידוע לנתבע שאין הוא רוכש בעלות בנכס.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>