פסק-דין בתיק ת.א. 107252/00

1.   לפניי ארבע תביעותיה של התובעת, חברה בע"מ, העוסקת במסחר ברכיבים אלקטרוניים, הן מיובאים והן מייצור מקומי, ושבין מוצריה המיובאים מצוי גם מוצר היבוא (להלן: "המוצר"), הקרוי בפיה " שנאי אלקטרוני שמשקלו פחות מ - 0.5 ק"ג" (סעיף 1 לתביעות המאוחדות), כפי שמוגדר מוצר זה בפרט 85.04-3191 בצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין, תשס"ב - 2002 (להלן: "תעריף המכס"), הגדרה המזכה אותו שם בפטור מתשלום מכס.

2.   התובעת ייבאה מוצר זה בכמויות מסחריות מסוימות, אולם נאלצה לשלם מכס על היבוא, תחת מחאה נטענת, שכן המכס סיווג מראש את המוצר כממיר סטטי (פרט 85.04.4090 בתעריף המכס) ולא כשנאי אלקטרוני כאמור, ואת דמי המכס הללו (שדינם כדין תשלום יתר של דמי מכס) תובעת היא מהנתבעת בסדרת תביעות זו, כל אחת בגין תשלום דמי מכס על פי רשימוני  יבוא נפרדים וממועדים שונים.

3.   בהחלטת כב' השופטת יהודית שבח, סג"נ, מיום 13.5.02, אוחד הדיון בארבע  תביעות אלה, שסכומיהן הכספיים הם:

·        סך 17,630 ש"ח, נכון ליום הגשת התביעה (31.10.00) ב - ת.א. 107252/00;

·        סך 23,888 ש"ח, נכון ליום הגשת התביעה (16.10.01) ב - ת.א. 107312/01;

·        סך 8.868 ש"ח, נכון ליום הגשת התביעה (4.3.02) ב - ת.א. 162847/02;

·        סך 3,513 ש"ח, נכון ליום הגשת התביעה ( 21.7.02) ב - ת.א. 189634/02.

4.   בכתבי ההגנה שהגישה הנתבעת כלפי התביעות הללו, חזרה וטענה כי מדובר בממירים סטטיים (חייבי מכס) ולא בשנאים אלקטרוניים (פטורי מכס).

טוב ונכון עשו ב"כ הצדדים, משהסכימו כי המחלוקת בשאלת סיווג המוצר כשנאי אלקטרוני או כממיר סטטי - תועבר, כפי שהדבר נעשה לא אחת במחלוקות סיווגיות שכאלה, להכרעה מוסמכת ומחייבת בפני ועדת המינוח בארגון המכס העולמי שבבריסל ( W.C.O . ) (להלן: "ועדת המינוח").

ועדת המינוח קבעה, בחוות דעתה המפורטת, כי הסיווג הנכון של המוצר הוא כשנאי אלקטרוני, הפטור מתשלום מכס, כעמדת התובעת, והצדדים לא חלקו נוספות  (כמוסכם ביניהם מראש) על קביעה זו, ולבקשתם ניתן ביום 23.10.03 פסק דין חלקי, המאמץ קביעה זו של ועדת הסיווג.

5.   נותרה בין הצדדים המחלוקת אודות זכותה של התובעת להשבת דמי המכס ששולמו ביתר, כסכומיהן של ארבע התביעות המאוחדות.

כהסכמתם הדיונית והראייתית של ב"כ הצדדים, לה ניתן תוקף של החלטה ביום 23.10.03, היה עליהם להגיש - במועדים שהוסכמו ביניהם - תצהירי עדות ראשית של עדיהם ומומחיהם, בצירוף כל מוצגיהם, תחילה -  מצד התובעת, ולאחריה - מצד הנתבעת.

הליכי מיצוי הגשת ראיות הצדדים ארכה והתארכה מעבר למועדים המוסכמים הראשוניים, גם בשל מחלת ב"כ התובעת, ומצער היה להיווכח (מהכתובים, שכן לא היה דיון פרונטאלי ממשי בתיק זה בפני בית המשפט) כי ב"כ הצדדים נגררו לחילופי עקיצות והתנגחויות אישיות מעציבות.

6.   מכל מקום, התובעת הגישה מטעמה חוות דעת מומחה.

הנתבעת לא הגישה ראיות כלשהן, והודיעה לבסוף בכתב, ביום 16.5.04, כי לא תביא ראיות ולא תחקור את מומחה התובעת על חוות דעתו.

משכך, הוגשו סיכומי הצדדים בכתב, ולאחר הגשת סיכומי התובעת, סיכומי הנתבעת וסיכומי התשובה של התובעת, אף קובלו סיכומי מענה נוסף של הנתבעת וסיכומי תשובה להם מאת התובעת, כדי שכל ההסתייגויות ההדדיות תתועדנה ותישקלנה.

זכות ההשבה :

7.   המכס הוא מס עקיף.

חוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר) תשכ"ח - 1968 (להלן: " החוק") מסדיר, בין השאר, את השבתו של מס עקיף ששולם ביתר.