פסק-דין בתיק פשר 750/04

לפני ערעור על החלטת בעל התפקיד שמונה על ידי הכנ"ר לבדיקת תביעות החוב של עובדיה של חברת א.וו.ט.ר. (בפירוק) (להלן: החברה), מיום 3/11/04, לפיה נדחתה תביעת החוב של המערערת.

לטענת המערערת הועסקה על ידי החברה במשך כ-18.5 שנים, כמרכזנית. בחודש נובמבר 1998 התפטרה בגין הידרדרות קשה במצבה הבריאותי והנפשי.

ביום 22/5/02 הגישה המערערת תביעה כנגד המשיבה, לבית הדין האזורי בחיפה (עב' 1543/02, בפני כב' השופטת ורבנר), במסגרתה תבעה תשלום פיצויי פיטורין ותשלום שכר בגין שעות נוספות. תביעתה לתשלום פיצויי פיטורין נסמכה על סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורין, תשכ"ג-1963 (להלן: חוק פיצויי פיטורין) הקובע שהתפטרות עקב מצב בריאותי לקוי, בהתקיים תנאים מסוימים, מזכה בפיצויי פיטורין.

צו פירוק ניתן בתאריך 29/10/03, והכנ"ר מונה כמפרק זמני. בהתאם, בהחלטה מיום 3/11/04, עוכבה תביעת המערערת בבית הדין לעבודה.

עם היוודע דבר הפירוק למערערת, הגישה תביעת חוב למשיב, הוא בעל התפקיד שמונה לבדיקת תביעות החוב של העובדים לצורך קבלת התשלומים מן הביטוח הלאומי. תביעתה נדחתה על ידי המשיב בהחלטתו מיום 3/11/04, בה נקבע כי בהתאם לסעיף 183 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה 1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי) המערערת אינה זכאית לגמלה מן הביטוח הלאומי. עוד נרשם, כי על מנת לדון בתביעת החוב של המערערת מן החברה דרושה הכרעת בית המשפט האם התפטרותה של המערערת מזכה אותה בפיצויי פיטורין, אם לאו.

מכאן הערעור, בגדרו טוענת המערערת כי אמנם סעיף 183 מגביל תביעה מן הביטוח הלאומי בגין שכר עבודה, עבור התקופה שלפני 12 חודשים שקדמו ליום סיום יחסי העבודה, אולם ההגבלה אינה חלה על פיצויי פיטורין. לטענתה, מכיוון שעיקר תביעתה לגמלה מבוססת על פיצויי הפיטורין המגיעים לה, אין לדחותה. כן מלינה המערערת על קביעתו של המשיב כי יש צורך בהכרעה שיפוטית גבי זכאותה לפיצויי פיטורין. לטענתה, די במסמכים שצורפו להודעת הערעור על מנת ללמד שהתפטרה עקב מצבה הבריאותי. כן מוסיפה באותו עניין שעל מנת לקבל פסק דין בעניינה מבית הדין לעבודה יש צורך בקבלת רשות מבית משפט זה להמשך הליכים, וגם אם רשות תינתן, יגרם לה אי צדק לאור ההמתנה הממושכת הכרוכה בעניין.

המשיב בתגובתו טוען שהמערערת כלל אינה זכאית לפיצויי פיטורין מכוח סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורין, שכן אין במסמכים שצירפה כדי להרים את נטל ההוכחה הנדרש ולבסס תביעתה  בהתאם לסעיף. כן שולל המשיב זכאותה של המערערת לגמלה מן הביטוח הלאומי. לטענתו, בהתאם לסעיף 183 לחוק הביטוח הלאומי ניתן לתבוע רק זכויות שנובעות באופן ישיר מן הפירוק ונתהוו ב-12 החודשים שקדמו לפירוק.

הכנ"ר בתגובתו ציין כי לא היה מעורב בבדיקת תביעת החוב, אולם הוא נוטה לתמוך בתגובת המשיב.

המל"ל הצטרף לעמדת המשיב גבי זכאותה של המערערת לפיצויי פיטורין, והביע הסכמתו כי הדיון בנסיבות התפטרותה של המערערת ייעשה בפני בית הדין לעבודה. בתגובתו לא התייחס המל"ל לשאלת זכאותה של המערערת לגמלה ממנו.

דיון

למעשה מתעוררות בעניין לפני שתי שאלות, אשר תלויות זו בזו. שאלה מקדמית היא האם בכלל זכאית המערערת לפיצויי פיטורין ממעבידה, בהתאם לסעיף 6 לחוק פיצויי פיטורין. במידה והתשובה לשאלה הזו תהא בחיוב, יש טעם בבחינתה של השאלה הנוספת, היא האם במקרה זה זכאית המערערת לקבל את הסכומים המגיעים לה כפיצויי פיטורין מן המוסד לביטוח לאומי, בהתאם לפרק ח' לחוק הביטוח הלאומי. מטרתו של פרק ח' היא להקל עם העובד ולהעניק לו מנגנון נוסף על דין הקדימה לתשלום חוב שחבה לו החברה, כאשר אין במסת נכסיה כדי לשלם חובותיה אף לנושים הנמצאים בדין קדימה.

זכאותה של המערערת לפיצויי פיטורין

המערערת מצרפת להודעת הערעור חוות דעת רפואית של פסיכיאטר גבי מצבה הנפשי, בה נטען כי עת התפטרה המערערת בנובמבר שנת 1998 הייתה חולה במחלה הפסיכוטית הפרנאודית ממנה היא סובלת כיום. כן צירפה מכתבים מטעם מעסיקה מהם עולה כי בשנתיים האחרונות לעבודתה חלה התדרדרות במצבה הבריאותי.

נראה, כי שאלת זכאותה לפיצויים לפי סעיף 6 המדובר אכן מצריכה בירור. בירור שכזה מקומו להיערך בבית הדין לעבודה, שם גם החל. אציין כי אין מדובר בשאלה פשוטה שניתן לענות עליה מיד מתוך המסמכים המצורפים. ההלכה היא שיש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו ועל בית הדין ליתן דעתו למכלול העובדות הבאות בחשבון ליישום הוראות החוק.

אשר על כן, ניתנת רשות למערערת לחדש את ההליכים בתיק עב' 1453/02 בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. במידה ותחליט לעשות כן, תצרף את המל"ל כמשיב, והוא שינהל את ההגנה. החברה תצורף כמשיבה פורמאלית בלבד, שכן אין בקופת הפירוק כדי לממן הגנתה.

זכאותה של המערערת לגמלה מן הביטוח הלאומי

כאמור לעיל, שאלה זו תתעורר רק אם יקבע בבית הדין האזורי לעבודה כי בהתאם לסעיף 6 לחוק פיצויי פיטורין המערערת זכאית לפיצויי פיטורין מן החברה.

מעבר לנדרש, וכאמרות אגב בלבד, מצאתי לנכון להעיר מספר הערות.

בסעיף 183 לחוק הביטוח הלאומי נקבע: