פסק-דין בתיק פשר 67/03

1.         בפני בקשת חייבת להכרזתה פושטת רגל.

ביום 9.3.03 ניתן צו כינוס לנכסי החייבת על פי בקשתה בגין חובות מוצהרים בסך 303,423 ש"ח ל-5 נושים.

על החייבת הושתו תשלומים חודשיים בסך 600 ש"ח החל מיום 1.5.03.

            על פי חוות דעת הכונ"ר שהוגשה לפי סעיף 18 ד' לפקודת פשיטת הרגל (להלן - "חוות דעת הכונ"ר"), הוגשו הוגשו כנגד החייבת 6 תביעות חוב על סך כולל של 331,949 ש"ח.

במועדים 30.6.03 ו- 9.7.03 התקיימו אסיפות נושים בעניינה של החייבת. החייבת לא התייצבה לאסיפות.

            מטעם הנושים הופיע לאסיפה הראשונה ב"כ הנושה סוהיר זידאן אשר הגיש תביעת חוב על סך 14,872 ש"ח. נושה זה התנגד להכרזתה של החייבת כפושטת רגל.

החייבת לא הציעה כל הצעה להסדר חובותיה.

2.         החייבת הצהירה כי נאלצה לחתום לבעלה על ערבויות בגין הלוואות שלקח מהבנקים לצורך כיסוי חובותיו אשר נצברו כתוצאה מעבודתו כקבלן שיפוצים.

            עוד הצהירה החייבת כי לאחר כשלונו העסקי של בעלה, פתחה מאפיה בעוספיה בשותפות עם גיסו של בעלה.

            המאפיה פעלה מ- 1.10.98 ועד 1.7.00. המאפיה נסגרה לאחר שהתברר כי היא לא רווחית.

4.         מממצאי חקירת הכונ"ר עולה כי ביום 1.10.98 פתחה החייבת תיק עוסק מורשה במע"מ. במסגרת תיק זה פתחה החייבת מאפיה במרכז עוספיה, כאשר בעלה הועסק כשכיר במאפייה בתאריכים 10/99-10/98. בחקירתה טענה החייבת כי המאפיה נפתחה ב-1997 כאשר תיק העוסק מורשה נפתח למעשה ב-10/98.

            החייבת המציאה אישור ממע"מ לפיו הודיעה החייבת על הפסקת פעילות המאפיה החל מ-1.7.00.

5.         הכונ"ר מתנגד לבקשה וטוען כי החייבת לא המציאה את כל הדוחות הכספיים של העסק אותו ניהלה, המהווה לטענתה חלק מהסיבות להיווצרות חובותיה ובכך לא הוכיחה כי החובות נוצרו בתום לב.

עוד טוען הכונ"ר כי החייבת חתמה כערבה להלוואות השונות שנטל בעלה בעת שהיתה כבר מסובכת כלכלית והיו פתוחים כנגדה תיקים בהוצל"פ.

            כמו כן, לטענת הכונ"ר, החייבת לא שיתפה פעולה במסגרת הליך הפש"ר בכך שלא טרחה להתייצב לאסיפות הנושים בעניינה.

            דיון

6.         סעיף 18ה(א)(2) לפקודת פשיטת הרגל הוא הסעיף העקרי הדן בבקשת חייב להכרזתו כפושט רגל:

"(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:

(1)...ו