פסק-דין בתיק פשר 66/03

1.         בפני בקשת חייב להכרזתו פושט רגל.

ביום 9.3.03 ניתן צו כינוס לנכסי החייב על פי בקשתו בגין חובות מוצהרים בסך 1,154,049 ש"ח ל-10 נושים.

על החייב הושתו תשלומים חודשיים בסך 600 ש"ח החל מיום 1.5.03.

            על פי חוות דעת הכונ"ר שהוגשה לפי סעיף 18 ד' לפקודת פשיטת הרגל (להלן - "חוות דעת הכונ"ר"), הוגשו הוגשו כנגד החייב 9 תביעות חוב על סך כולל של 548,924 ש"ח.

במועדים 30.6.03 ו- 9.7.03 התקיימו אסיפות נושים בעניינו של החייב. החייב לא התייצב לאסיפות.

            מטעם הנושים הופיע לאסיפה הראשונה ב"כ הנושה סוהיר זידאן אשר הגיש תביעת חוב על סך 14,872 ש"ח. נושה זה התנגד להכרזתו של החייב כפושט רגל.

החייב לא הציע כל הצעה להסדר חובותיו.

2.         החייב הצהיר כי בשנת 1992 עסק כקבלן שיפוצים ועבודות בנייה. לטענתו, לאחר תקופה קצרה נקלע לקשיים עקב אי תשלום לקוחות בגין העבודה שביצע. כך למשל, לטענתו, מזמין עבודה במגדלי האופרה בת"א נותר חייב לו סכום של 200,000 ש"ח. 

            החייב לא המציא כל מסמכים המאמתים גירסה זו וכן לא המציא דוחות כספיים של העסק אותו ניהל.

3.         הכונ"ר מתנגד לבקשה וטוען כי בהעדר דוחות כספיים של העסק לא ניתן להתחקות אחר הסיבות שגרמו להיווצרות חובותיו של החייב.

            כמו כן, לטענת הכונ"ר, החייב לא שיתף פעולה במסגרת הליך הפש"ר בכך שלא טרח להתייצב לאסיפות הנושים בעניינו.

            דיון

4.         סעיף 18ה(א)(2) לפקודת פשיטת הרגל הוא הסעיף העקרי הדן בבקשת חייב להכרזתו כפושט רגל:

"(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:

(1)...ו

) 2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;"

בבוא בית המשפט לדון בבקשת חייב להכרזתו פושט רגל, על בית המשפט ליתן את הדעת להתנהגות החייב ותום ליבו לפני ובמהלך הליכי פשיטת הרגל (ש. לוין וא. גרוניס, פשיטת רגל - מהדורה שנייה, עמ' 169).

השיקולים שעל בית המשפט להביא בחשבון בדונו בבקשת חייב להכרזתו פושט רגל הינם רבים. בין היתר, ישקול בית המשפט את אופן יצירת החובות והאם החייב נהג בתום לב כלפי נושיו בעת יצירת החובות; האם החובות שנוצרו בדרך של רמייה, או הברחת נכסים; האם הציג החייב מצגי שווא בפני נושיו במטרה להתחמק מחובותיו; האם התנהגותו של החייב היתה בלתי חוקית וכתוצאה מאי חוקיות זו נוצרו חובותיו (לא כל אי חוקיות תחשב כהתנהגות חסרת תום לב, ויש לבדוק האם החובות נוצרו כתוצאה ישירה של אי החוקיות) ועוד.

5.         על בית המשפט לשקול אף את התנהגותו של החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל שכן, ניצול לרעה של הליכי פשיטת הרגל, מלמד על חוסר תום ליבו של החייב.