פסק-דין בתיק פשר 514/05

1.       בקשת חייב להכריזו פושט רגל.

רקע כללי

2.       בבקשתו הצהיר החייב על חובות בסך 2,717,941 ש"ח ל-44 נושים.

          ביום 24.7.05 ניתן צו כינוס לנכסי החייב, במסגרתו הושת עליו צו תשלומים בסך 100 ש"ח לחודש, החל מיום 1.9.05.

3.       החייב יליד 1960, אין לו מקצוע וגם איננו עובד.

ההליך

4.         ביום 30.3.06 הגיש הכנ"ר חוות דעת לפי סעיף 18 ד' לפקודה, הימנה עולים הממצאים הבאים:

א.      נגד החייב הוגשו 5 תביעות חוב בסך כולל של 116,093 ש"ח. לא נתבעו חובות בדין קדימה.

ב.       גרסת החייב לגבי כישלונו העסקי: לטענת החייב, הסתבך בחובות לאחר שנוצרה יתרת חובה בחשבון הבנק שלו בבנק הפועלים, נפתחו נגדו הליכי הוצל"פ והוא נאסר לסירוגין לתקופה כוללת של 27 חודשים. בכל אותה תקופה הוא לא השתכר, לא היה מי שיפרנס את משפחתו והחובות החלו נערמים. גם בריאותו הרופפת מנעה ממנו לעבוד משך תקופה ארוכה. 

ג.       בחקירתו סיפר החייב, כי מכיוון שעשה שימוש בשקים של אשתו נפתחו נגדה 10 תיקי הוצל"פ. בנוסף, טען שהורשע בזיוף שיק. החייב לא המציא את המרשם הפלילי שלו אף על פי שנתבקש לעשות כן.

ד.       החייב אינו משתף פעולה עם הכנ"ר ומפגר ב-2 תשלומים חודשיים, בסך כולל של 200 ש"ח.

5.         ביום 18.9.06 הגיש החייב תצהיר תגובה לחוות דעת הכנ"ר; הכנ"ר הגיש תגובה מטעמו ביום 16.10.06 על תגובת החייב; וביום 3.4.06 התקיים דיון בפניי בבקשת החייב.

טענות הצדדים

6.         הכנ"ר מתנגד להכרזה על פשיטת רגל. לשיטת הכנ"ר, החייב יצר חובות בחוסר תום לב כשפיזר שיקים שידע שאין להם כיסוי וסיבך אגב כך גם את אשתו (עשה שימוש גם בשקים המשוכים על שמה). כמו-כן חרף צו התשלומים המינימאלי שהוטל עליו, החייב מפגר, נכון ל-16.10.06, ב-3 תשלומים חודשיים. לטענת הכנ"ר, חייב המפגר בתשלום הסכום המינימאלי לקופת הכינוס, אין מנוס אלא לקבוע שהוא מנצל לרעה את ההליך.

7.         לתצהיר התגובה שהגיש צירף החייב אישורים מטעם השב"ס וכן תדפיסי המל"ל לעניין שהותו במאסר. החייב הדגיש שמדובר בתקופות מצטברות של למעלה מ-27 חודשים, ולא במאסר אחד אותו ריצה ברציפות.

8.         בתגובה, טען הכנ"ר כי החייב אינו עומד בצו התשלומים; אינו מגיש דוחות הכנסות והוצאות חודשיים ככתוב בצו הכינוס; על סמך המסמכים שצירף לתגובתו, נראה כי שהה במאסר כ-17 וחצי חודשים ולא 27 כטענתו וכן אינו עומד בקריטריונים המזכים בהבטחת הכנסה, בין היתר משום שלא המציא למל"ל מסמכים הנוגעים לאי כושרו לעבוד.

דיון והכרעה

9.       סעיף 18ה (א) לפקודת פשיטת הרגל, קובע: 

"(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:

(1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42;

(2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;"

10.        בבואו לדון בבקשת חייב להכרזתו פושט רגל, שומה על ביהמ"ש ליתן דעתו להתנהגות החייב ותום ליבו עובר ובמהלך הליכי פשיטת הרגל (לוין וגרוניס, מהד' שנייה, עמ' 169).

11.        השיקולים שיביא ביהמ"ש בחשבון לעניין זה הם רבים ושונים. בין היתר, יבחן ביהמ"ש את אופן יצירת החובות - האם נוצרו בדרך רמייה או אגב הברחת נכסים; האם הציג החייב מצגי שווא בפני נושיו במטרה להתחמק מחיוביו; האם התנהגותו הייתה בלתי חוקית וכתוצאה מאי חוקיות זו נוצרו חובותיו ועוד כהנה וכהנה.